קיבלתי מכתב מוזר ואני לא מסוגל להניח לזה, מה אתם הייתם עושים?

לפני כשבוע חגגתי 18 ומכאן זה מתחיל...
ביום ההולדת שלי "בצבץ" לו מכתב בתוך מעטפה, מסודר כזה, נראה כמו "עוד מכתב רגיל" עבורי... לא היה כתוב מהיכן הגיע אבל בדוודאות זה ממישהו מסביבתי הקרובה (השכונה שלי לכל היותר)
וכך הוא כתב (בין יתר המחמאות שבאמת הרימו לי מאוד!)
"אני ואתה מכירים היטב, אבל תמיד הייתי "רציני" איתך... ולכן הקשר שלנו היה "אפור" ורגיל כזה של שכנים... דע לך שאני כל חיי חושב רק עליך, אתה בחור מקסים ואני מאוהב בך, זה לא "סתם קראש" זה משהו עמוק יותר... אני בוגר ממך בגיל (לא בהרבה) ומתבייש לפנות אליך ישירות כי אני פוחד מתגובתך... (וכו' וכו' והוא מפרט דברים שעברנו בשכונה שהיינו ילדים וזה בוודאות מישהו שאני מכיר היטב אבל אין לי מושג מי זה באמת...) אני גר במקום מאוד "דחוס" יחסית, מלא בנינים גבוהים, ברדיוס הקרוב שלי גרים מעל 3000 אנשים (להערכתי) וניסיתי לפלח את הנתונים, אבל זו המון עבודה ואין לי סבלנות לזה... הגעתי למסקנה שזה יכול להיות אחד מתוך כ 200 אנשים... כי במהלך השנים הייתי בקשר עם המון המון אנשים מהשכונה שלי, זה מסבך לי את סדר היום, אני מת לדעת מי זה...
אבל הבקשה שלו מוזרה קצת, אך יחד עם זאת גורמת לי חוסר שקט...
הוא נתן לי כמה אופציות בכדי לגלות מי הוא, והוא יודע שאני מסורתי אז הוא ביקש שאבטיח לו בשבועה שבכל מקרה הוא לא יספר זאת לעולם ולאף אחד...
הוא השאיר לי כתובת מייל ואתן לו תשובה בהקדם (עניתי לו כך: "אני אשמח לדעת מי אתה, בוא דבר איתי, לא יכול להשבע על זה כי אני לא יודע מי אתה, בוא גש אלי כשאתה רואה אותי מסתובב בשכונה ונדבר, הכל בסדר! תרגע, הכל ישאר כמו שהיה, אני רואה בדבריך מחמאה, אולי אפילו נהיה חברים, הרי אנחנו מכירים... באמת שהכל בסדר!") והוא השיב לי: "אני מתבייש... אתה לא בליגה שלי, אתה הרבה הרבה מעליי"

איך להמשיך מכאן? אני מובך, אבל מצד שני אני מת לדעת מי זה, אני אדם מאוד מתון ולא מגיב בחופזה... תמיד מוסיף עוד דקה למחשבה על כל תגובה...
אני דו מיני והוא אמר שהוא יודע זאת וכולם יודעים כי פעם כתבתי את זה בפייסבוק שלי (יש לנו קבוצה של השכונה המורחבת) לא כתבתי זאת ישירות בקבוצה, אלא בפוסטים שלי... ובכלל, זה לא מפריע לי שיודעים.

מה אתם הייתם עושים? אני לא מסוגל להניח לזה... אני חושב על זה כמעט בכל רגע, וכל מבט בין השכנים עולה לי בראש "אולי זה הוא" כל דיסקוס קטן בין השכנים מעלה לי בראש, "זה בטח הוא" אני חייב לגלות מי זה, אבל הוא מתבייש... לא מבין מה הוא רוצה... ממה הוא מתבייש, ואם הוא ככה מתבייש אז למה הוא עשה את כל הסצינה הזאת מראש?!

נ.ב. הוא הוסיף עוד פרט חשוב, שהוא הקפיד לחכות עד שאהיה בן 18 בכדי לא לגרום לו לבעיות... שזה גרם לי לחשוב שאולי הוא רוצה רק דבר אחד... אבל ע"פ מכתבו הוא רק רוצה שנהיה חברים רגילים כאלה, ורק אם אני ארצה אז "נראה מה יהיה"