כותבת לכם מהמקום הכי נמוך שהייתי בו בכל שנות חיי (והייתי )
זה עוד לא ממש מאובחן אבל זה כן משהו שחוויתי בחיים ותמיד הצלחתי להתגבר בעזרת משפחתי וחברים.
שינויים קיצוניים במצב הרוח ובזמן האחרון אני בדיכאון ובחרדות קשות קשה לי לצאת מהבית מרוב שלא יצאתי ככ הרבה זמן אז כבר מתנהגת מוזר
בימים שאני לא מוותרת לעצמי ושאני יוצאת ומנסה לקיים שגרה כרגיל בין אם זה לחפש עבודה או סתם ריצה אני מקבלת מבטים מאנשים מרגישה שמפחדים ממני ואז בורחת חזרה הביתה. ניתקתי כל קשר עם המציאות רשתות חברתיות חברים אף אחד לא מבין מה עובר עליי ואיך עדייןנאחרי ככ הרבה זמן אני לא יוצאת מזה. התחלתי לקחת כדורים וגם טיפול לא מרגישה שעוזר לא רואה את האור.
התחלתי להזניח את עצמי ואני כבר לא אוהבת את איך שאני נראית מרגישה מכוערת מרגישה הבנאדם הכי בודד בעולם כל יום שעובר קשה לי יותר
בהתחלה ניסיתי לשתף חברות ואת המשפחה ואז שקיבלתי את התגובות הבנתי שמשהו אצלי לא בסדר.. והכל תקוע אצלי חברים עבודה משפחה, כולם מתקדמים בחיים שלהם יוצאים עובדים מנהלים חיי משפחה ורק אני לא מצליחה לצאת מהחרא שלי
יודעת שהדשא של השכן ירוק יותר אבל רבאק גם לי מגיע לחיות.
מישהו שחווה משהו כזה ויכול לייעץ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות