היי, לאחרונה אני יוצא להמון דייטים ופגישות עם בחורות שמכירים דרך חברים.
אני דתי, לומד מקצוע להייטק, מטפח את עצמי מגשים את עצמי בהרבה מובנים וגם נראה טוב ב"ה.
יוצא לי לשמוע הרבה מבחורות שאני יוצא איתן שהן דורשות או לפחות מציבות סטנדרט שצריך הכנסה גבוהה לבית והן רוצות לחיות ברמת חיים גבוהה וזה בסדר לדבר על דבר כזה, אבל אני לא רוצה לצאת עם בחורה שתתאכזב בגלל קשיים שנעבור במהלך החיים הן בפרנסה, הן בזוגיות שלום בית וכו'.
אני באמת לא מבין למה זה העיקר להתעסק בממון כל הזמן אני מאמין שיש דברים יותר חשובים כי לעבוד יש את כל החיים ממילא ולקום בבוקר להזיע לפרנסה.
מחפש באמת אישה שתכיל ותבין אותי ובאמת תהיה איתי ובראש מורם לכל דבר או קושי שיהיה, החיים הם לא קלים אני מודע לזה, אני מתפרנס ומרוויח 7 אלף כרגע וחוסך עם אוטו והכל ולא חסר לי כלום ב"ה, לא מבקש מההורים או אחרת מסתדר בכוחות עצמי.
איך זה שאנשים איבדו פשטות, מה כבר נורא לצאת להכיר ולדבר באמת על התכל'ס ועל דברים שבאמת קשורים לאופי ולחיים עצמם בכלל.
האם זה אני שמגזים וחושב שהכל נורא או שפני הדור כפני הכלב וכולם היום בררנים וקפדנים ומתנהגים אחרת להבדיל מההורים שלי שהכירו בתחנה מרכזית שאבא סחב לאמא את הקיטבג והתאהבו. למה זה לא כל כך נורא להכיר משהו טוב ופשוט ולהתאהב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות