הרמתי ידים! החלטתי לעזוב את המדינה וזה סופי!

אין פה עתיד, כולם נגד כולם, מחירי הדיור עברו את כל הפרופורציות האפשריות...
מצבי הפיננסי מעולם לא היה גרוע כל-כך...
על זוגיות "נורמלית" אין על מה לדבר... (מי באמת תרצה אדם מדוכדך ומיואש כמוני?)
ניתקתי קשר עם כל החברים והמשפחה (נמאס מכולם!)
אני מצטער שהשקעתי ונתתי מעצמי למדינה הזאת...
כל הרע בעולם מתרכז לשנתיים הארורות האלה...
עברתי פציעה בצבא... ואיני מצליח לממש את אחוזי הנכות המגיעים לי בפועל, כל דבר כרוך התשלומים אינסופיים לעורכי-דין וכל מיני "מסביב" (חוות דעת רפואיות וכו')
מזלזלים כאן בנכי צה"ל כאילו מדובר בפושעים!!!
יש לי עוד המון על הלב, אבל יש לי תחושה שאף אחד\אחת לא יבינו אותי...
רק מי שבאמת מבין מה שקורה פה במדינה יודע על מה אני מדבר ואיך אני מרגיש...
לסיכום, אני מחפש להגר למדינה אחרת, ויש לי כמה אופציות להשגת אזרחות...
(זה יהיה בסקר)
אני מחפש מדינה שקטה (אחרי השנתיים הארורות האלה, כל "חלומותיי" זה שקט, שקט, שקט, והכי חשוב, ש ק ט)
ומצד שני עם רמת רפואה סבירה, מחירי דיור נורמליים (התקציב שלי הוא כ 200,000 ש"ח, זה כל מה שייהיה לי וזה כל מה שישאר לי בשנה שנתיים הקרובים, אני יודע להתנהל נכון אז מבחינה כלכלית אני יכול "להיכנס לבונקר" זה לא מפחיד אותי...)
חשוב לי שיהיה שם שקט (עדיף טבע ושקט, עם פחות סיכונים למלחמות ואלימות...)
אני רוצה להתבודד איזה שנה שנתיים ואז להתחיל "מחדש" במקום אחר...
פה זה מקום לחוץ, יקר בטרוף! ולצערי הרב החוק פה הוא בגדר המלצה... אני מחפש מדינה שהחוק בה הוא חוק שווה לכולם...

* אנא חסכו ממני תגובות של "בכיין" וכל שאר השטויות האלה של "עזוב את המדינה, מי צריך אותך בכל" אל תנסו לשפוט אותי ואת מצבי... אודה לכם\לכן על תגובות ענייניות ופחות ביקורתיות (ביקורת בונה תתקבל בברכה...) לצערי תמיד יהיו "גאונים\גאונות" שיחשבו שאני "סתם בכיין" ו"אז מה אם קשה, קשה לכולם" אנא חסכו זאת... המדינה היקרה שלנו הולכת פייפן... ואין ולא יהיה פה שקט... פעם היו לי חלומות על דירה, רכב, בת זוג שתתאים לי ואני אתאים לה בול... והיום החלום היחידי שלי הוא שקט... ובעיקר שקט מבורות וטמטום שלצערי יש פה בשפע (במדינה... )

תודה.