זה תקופה ארוכה אני מנסה לחיות בשביל הילדים שלי
ילדים קטנים.
לאחרונה אני לא מצליחה ,מרגישה שהכל סוגר אלי
שאני בתוך בור שחור ולא מצליחה לצאת ממנו.
שנתיים שאני לא עובדת בבית והמצב הנפשי שלי הלך והחמיר
עם בן זוג חרא שמשחק לי ברואש
קורא לי משוגעת,אצלנית כי לא מצליחה לצאת
לעבוד
תבינו שהוא אף פעם לא היה מוגבל בגלל הילדים זה היה רק הנטל שלי אני מכניסה למסגרות הולכת לעבודה מוציאה מהצהרונים וכך תמיד עד שהקורונה נכנסה
ואני התפטרתי מעבודה 3 חודשים לפני הקורונה .
בעלי אומר לי שאני צריכה להגיד תודה כי אני אוכלת על חשבונו מאז
איך בנאדם יכול לדבר בצורה כזו
אנחנו שנים רבים יחד וברגע של משבר הוא לא שם בשבילי
הייתה לי תקופה ממש גרוע שהיתי קמה מהמיטה רק כדי להכניס ולהוציא מהמסגרות את הילדים.
ימי שישי רואה אותי זרוקה במיטה ובלי יכולת נפשית לקום ולבשל
היה ממש מקלל אותי משפיל אותי מול הילדים הקטנים שלי
איך יכול להיות שזה האיש שהתחתנתי איתו איך
במקום לקחת אותי למיון לפסיכיאטר כדי שאקבל עזרה הבנאדם היה מקלל ומשפיל אותי
אני פה רק בשביל הילדים עם תקווה שאני אצא מהמשבר הזה יותר חזקה נפשית
בקשתי עזרה נפשית דרך הקופה עוד לא קבלתי תאריך
אני יעשה הכל בשביל הילדים שלי
אני אחזיר להם את אמא שלהם
פשוט יש ימיים של בדידות נוראית
של חוסר אונים
של יאוש מוחלט
של מחשבות אובדניות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות