הפסקתי קשר עם מישהו מהאינטרנט, מרגישה רע עם עצמי

שאלה ממש מוזרה, אבל תזרמו...
אז ככה, בערך בתחילת השנה התחלתי לדבר עם מישהו באתר מסוים (יותר נכון הוא התחיל לדבר איתי), מאז עברו באזור השבעה חודשים.
כשנרשמתי לאתר הזה שמתי פרטים מזויפים כי הייתי שם סתם כדי להעביר את הזמן ולא רציתי שידעו מי אני, לא הייתה לי שום כוונה להכיר שם אף אחד.
מההתחלה אותו אחד ישר נתן לי את הפייסבוק שלו (לא הוספתי אותו מן הסתם), אחרי זה הוא התחיל לספר לי על עצמו, לפרוק, לספר לי הרבה על המחשבות שלו וכו'.
אני לעומתו נתתי לו פרטים לא אמיתיים, משם פרטי ואזור מגורים לא אמיתיים ועד לתכונות אופי ומראה חיצוני לא אמיתיים.

הוא לחץ, קיווה שאשלח לו תמונה, קיווה שאתן לו את הפייסבוק שלי...
כל פעם הייתי ממציאה תירוץ אחר.
לא רציתי להיחשף ולא רציתי להגזים.
הזמן עבר ולאחרונה קצת נשברתי, הפסקנו לדבר באתר, אך התחלנו לדבר בקיק (למי שלא מכיר, זו אפליקציה כמו ווצאפ רק ללא מספר פלאפון), שם הוא עוד יותר לחץ וכל פעם מחדש התבאס על זה שלא רציתי לתת לו פרטים.
לכו עכשיו תסבירו לאדם מהאינטרנט שממש התחבר אליי ששיקרתי לו וזייפתי הכל.
בחיים לא תיארתי לעצמי שהוא כ"כ יקשר אליי!
בחיים לא קרה שדיברתי עם מישהו מהאתר הזה ליותר מכמה ימים, הוא היחיד שלא ויתר.
הייתי מדברת איתו לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה.
היה לי ברור שאני חייבת להפסיק את הקשר הזה, אבל לא ידעתי איך. אני לא אמיצה מספיק בשביל לכתוב לו למה אני לא רוצה להמשיך לדבר איתו, לכן פשוט סחבתי את הקשר הזה כמו מטומטמת.

הוא כבר לא עונה בקיק, אבל ראיתי שלפני כמה דקות הוא שלח לי הודעה באתר בו דיברנו.
החלטתי שזו ההזדמנות שלי, ושמעכשיו אני לא עונה לו יותר ואפילו מחקתי את הקיק.
כמו שאני מכירה אותו, הוא ישלח אינספור הודעות וכנראה ממש יפגע ממני ויקח אותי קשה.

עכשיו, מצד אחד אני מרגישה מצוין (באמת מצוין, ממש בתחושת אופוריה ואושר!) עם זה שאני לא צריכה "להיתקע" בשיחות איתו ולשקר לו יותר, אבל מצד שני אני מרגישה ממש רע עם עצמי על זה שפתאום נעלמתי לו וממש שיחקתי בו.
וגם אני יודעת שאם אראה את ההודעות שהוא ישלח לי יש סיכוי שאני אשבר ואענה לו, ואני ממש לא רוצה בזה.
אני יודעת שאני נוראית ושמגיע לו לקבל הסבר ולא סינון. זו הפעם האחרונה שאני עושה כזה דבר. אבל מה לעשות?
כבר עייפתי מלשקר, מלהמציא, מלשחק בו, מלהרגיש רע בכל פעם שהוא מקווה לאיזו תמונה או פרט מזהה... ברור שהקשר יגמר מתישהו, אז למה לא להקדים את המאוחר?

וכאן רציתי להתייעץ איתכם, מה לעשות עם התחושה הרעה הזו? מה לעשות עם רגשות האשמה?
בנוסף, איך אני אמורה להתמודד עם כל ההודעות שהוא ישלח לי על "מה עשיתי לך?? איך יכולת?" או גרוע יותר- "ידעתי שאת מזויפת..." ?
(להתמודד בעצמי, לא איתו).
תודה מראש ואשמח אם לא תטיפו לי מוסר, אני יודעת מצוין שהייתי לא בסדר, ולגמרי למדתי את הלקח.