הייתה משיכה חזקה ואז היא נהרסה

זקוקה לעזרתכם נואשות!! אל תשפטו, תעזרו...

לפני שנה התחלתי ללמוד באוניברסיטה. מהרגע הראשון היה מין קליק מסקרן ביני לבין סטודנט אחד שלומד איתי. קליק כזה "מרחוק", במבטים. אבל במשך כמה ימים לא דיברנו.

ואז יום אחד דיברנו וגיליתי שהוא נחמד אבל שאני לא מעוניינת בו מעבר לידיד. כי פתאום גיליתי שהוא קצת ילדותי וגם... קצת נמוך. בערך בגובה שלי אולי טיפה יותר. שטחי? אולי.

התקדמה השנה ולא היינו בקשר קרוב מדי אני והוא. מדי פעם יצא שישבנו לדבר (עם עוד כמה אנשים בד"כ) ותמיד קיבלתי את התחושה שהוא בקטע שלי. שהוא אפילו קצת מעריץ אותי. הייתי נחמדה אליו אבל כל פעם שנהייתה סיטואציה טיפה אינטימית מיהרתי לשנות את האווירה.

לפני בערך 3 חודשים הפסקתי לראות אותו בערך - הוא היה עסוק בכל מיני דברים. ואז לפני חודש במקרה נפגשנו שנינו באוניברסיטה וישבנו ללמוד ביחד, רק שנינו.

פתאום היה נראה שהוא כבר לא ילדותי כמו שהיה; הוא פתאום העז ליזום מגע ולהחמיא ולהיות ישיר יותר. וגם - אני לא בטוחה אם הוא גבה או שהגובה שלו כבר לא הפריע לי יותר.

פתאום ראיתי אותו באור חדש. מצאתי את עצמי נמשכת אליו ברמות שלא הכרתי - נהיה בינינו מתח מיני ממש חזק ונעים. אציין שאין לי ניסיון מיני/זוגי כמעט בכלל.

נפגשנו עוד פעם.

אבל אז שמתי לב למשהו: השיניים שלו. הן פגומות כאלה ורקובות וזה פתאום הוריד לי את המשיכה אליו בהרבה. (לא שמתי לב בהתחלה כי הוא לא חושף שיניים הרבה. למשל חיוך בפה כמעט סגור.)

התבאסתי אבל אני לא יכולה להירתע ממשהו ולהימשך אליו ביחד... והשיניים גרמו לי לרתיעה.

הלכתי הביתה ואמרתי לעצמי:
את נורמלית? כל הרגשות משתנים בגלל... שיניים? כמה שטחית את?!

אבל הבסיס לקשר שלנו היה בעיקר המשיכה הפיזית - הרי לא היו לנו יותר מדי שיחות עמוקות, לא בילינו יחד זמן רב בכלל, לא צברנו חוויות משותפות.

(בסיס נוסף לקשר היה גם העובדה שהרגשתי שהוא התאהב בי כבר לפני שנה וחיכה את כל הזמן הזה בשבילי בלי להתייאש, שזה ממש עשה לי את זה, לא אשקר. נאמנות כזאת זה משהו שלא רואים כל יום)

ומאחר שהמשיכה הפיזית הייתה הבסיס, אז ברגע שהיא נפגמה נפגם הקשר.

ומאז ששמתי לב לשיניים, גם הדברים הקודמים (גובה בעיקר) התחילו להפריע לי מחדש...

בקיצור אני מרגישה שהיה פה פוטנציאל לזוגיות עם המון משיכה, והפוטנציאל הזה לא ימומש וזו תחושת פספוס כואבת.

אני (חסרת הניסיון בזוגיות ובמין) מקווה שאני עוד ארגיש משיכה ברמה הזאת למישהו, ושמה שהרגשתי לסטודנט הזה לא ייצרב לעד בזכרוני בתור הפעם ההיא שהכי נמשכתי למישהו. אני פוחדת שהתחושה הזו לא תחזור!

אני חייבת לציין משהו קריטי לסיפור למרות שהוא נשמע נפוח מרוב אגו: אני מאוד מחוזרת. זהו. זה פשוט נותן לי מין תחושה שאני לא צריכה להתפשר בכלל.


אשמח לדעות ולייעוצים.