שלום רב,
ברצוני לספר על מחשבות שעברו לי במשך חיי, החל מתקופת הנעורים וכלה בגיל הזהב.
מתקופת היותי עלם חמודות, מצאתי עצמי נמשך לבני המין הגברי. היות ובאותה תקופה, נאסר על משכב זכר עם זכר, נאלצתי להדחיק רגשות מיניים אלו שסררו בתוכי ולהמשיך בחיי האומללים.
אני לא אשכח את אהבתי הראשונה, הלא הוא ראש היישוב היהודי, מנהיגנו הראשון והנערץ, דוד בן גוריון.
אני זוכר עצמי בוהה בגופו הענוג מזגוגית חלון ביתו, בזמן שהוא מוריד מחצלותיו. אני זוכר כיצד התענגתי על מראות תלתלי חזהו המופלאים ועל בלורית שערו השופע.
בחלומותיי דמיינתי עצמי מקיים עימו משגל בן 5 תנוחות שונות בעוד זרע לבטלה יוצא מזרגו העצום.
אכן אלו היו זמנים...
אך לצערי, מנהיגנו הדגול ניפטר באורח פלא באחת השנים, בעודו במדבר החם של שדה בוקר.
אני דאגתי להגיע בכל יום לפני פטירתו ולהחדיר מבט בגופו המושלם והשרמנטי.
היום אני כבר מבוגר, אך עדיין המחשבות על מנהיגנו הדגול לא עוזבים את ראשי.
אינני נשוי ואין לי בן זוג. אני לא מצליח להיפטר מהמחשבות שיש לי. אני לא מצליח להתקדם הלאה עם החיים. בלי דוד בן גוריון אני כבר מרגיש שאין לי סיבה ליחיות...
בכל יום שעובר אני רק חושב עוד יותר כיצד לסיים את חיי.
אנא מכם, עיזרו לי.
אשמח לעצות כיצד לסיים את חיי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות