מאז שאני נער אני תמיד אומר לעצמי ומאמין שהנה זה יקרה עוד מעט תמצא זוגיות .
בתור ילד לא הייתי מקובל והציקו וצחקי עליי ילדים אחרים , מה שהוביל לזה שהייתי נער סגור ומופנם עם פחד לגשת לבנות.
מאז הצבא אני קצת יותר דיברתי עם בנות , אני לא מעיד על עצמי אבל יצא לי לשמוע מבנות לא מעט שאני נראה טוב ואפילו התחילו לא מעט , נהייתי אלוף בפלירטוטים ראשוניים ואפילו יצא לי להתנשק פה ושם אבל הבושה מזה שאני אף פעם לא הייתי בזוגיות ואין לי נסיון מיני מנעו ממני להתקדם בכל מני קשרים שהצלחתי ליצור.
בגיל 22 יצאתי עם משהי ובדייט השני כבר התנשקנו ונגענו אחד בשנייה קצת באופן אינטימי, בדייט שלאחר מכן היא כבר העזה יותר , לא רציתי שהיא תרגיש תוך כדי שאני לא מנוסה אז החלטתי לספר לה , דיברנו על זה קצת ואז היא הלכה מבלי שקיימנו יחסים אינטימיים והיא הפסיקה לשיחות והודעות ממני לאחר מכן. כנראה שנפגעתי ממש מאז אותו מקרה וירדה לי ממש המוטיבציה ליצור קשרים עם בנות והתחלתי להדחיק ממש את העניין.
יצרתי מעין דמות כזו כלפי חוץ שאף אחד לא יחשוד שאני בלי נסיון , אף אחד מהחברים הקרובים שלי לא יודע .
בשנה האחרונה אני עובר תהליך עמוק עם עצמי , בכל הרוודים של החיים ונפגשתי שוב עם המקום הכואב והמביש הזה בי וכחלק מהתהליך החלטתי לשתף , אני מאמין שזה יעזור ואולי אפילו אוכל לקרוא עצות ודעות כנות .
תודה רבה לכל מי שקרא
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות