איך עוברים צמתים בחיים ומרגישים סיפוק...

אני ממש מבואסת..

לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני מרגישה שאני חייבת שינוי בחיים שלי.
אני בת 27, יש לי תואר, עובדת בחברת הייטק וגרה בת"א.
אבל, מרגישה כ"כ לבד ולא מסופקת.

מרגישה שאני צריכה לרדוף אחרי חברים שלי, שכל אחד בחיים שלו. מעבר לזה, אני מרגישה שאשכרה אין לי עם מי לשבת ולשוחח שיחות אינטילגנטיות, שמרוממות ומעשירות ולא שיחות סרק כמו שיש לי עם מי שאני באמת בקשר איתו.
מרגישה שהראייה של מי שסובב סביבי מאוד צרה, פסימית ולא בריאה.
אני באמת מרגישה שאני לא באמת אוהבת את מי שסובב אותי, מרגישה שכולם נדחפים לחיים של אחרים, משווים את החיים שלהם לשלי, וכרגיל הדשא של השכן נראה ירוק יותר. אז אני לא מרגישה צורך לשתף בדברים משמחים שקורים לי או בדברים טובים כי אני לא באמת מרגישה פרגון אמיתי או אוזן קשבת אמיתית ואכפתית.

בנוסף, יצאתי מזוגיות לא טובה של שנה, עם מישהו שלא היה סגור על החיים שלו, לא באמת היה משהו יציב.

אני מרגישה שאני נמצאת בנקודה בחיים בה אין לי באמת משהו שמלהיב אותי. סיימתי את התואר, אני עובדת בעבודה שהיא לא מסוס חיי, זה נחמד ונשמע נוצץ אבל לא משהו שנותן לי הרגשה של סיפוק וזה ממש לא הפשן שלי בחיים.

מרגישה שאני באמת צריכה זוגיות מתוך מקום שאני רוצה לדאוג למישהו, שהוא יהיה האוזן הקשבת שלי ואני שלו, שנרים אחת את השניה ונצמח ביחד. ואני פשוט לא מוצאת את הכוחות הנפשיים האלה להתחיל לצאת לדייטים. הכל נהפך להיות יותר מדיי קליל, שיחות רדודות ומשעממות וחסרות תכלית ומעוף. אינטימיות ואהבה נהפכו להיות משהו שמרגיש לי כמו מיתוס ואני מוצאת את עצמי מקנאה בזוגות ומרגיש לי שמי שיש לו זוגיות טובה זכה במפעל הפייס. מרגיש שהגברים של פעם כבר לא קיימים ושסקס נהפך להיות מטרה ושיש כ"כ הרבה מבחר של אפשרויות שזה פשוט פאקינג מבלבל את הגברים של היום שגם ככה מעטים האיכותיים.

בנוסף, העבודה שלי מרגישה לי אמנם מאתגרת מאוד, אבל אני מרגישה חוסר עניין וחוסר רצון להשקיע. אפילו חיפשתי עבודה ונגשתי לראיונות וכלום לא מרגיש לי כמו משהו שבאמת באמת בא לי לעשות.אני לא בנאדם חומרי אז הלעשות כסף בהייטק וכל ההייטקס הזה לא ממש עושה לי את זה.
אני אוהבת נורא עיצוב וחשבתי אלפי פעמים האם לשנות כיוון. הבעיה שאני חוששת מהעניין של שוב להיות סטודנטית ושוב להתחיל את הכל מחדש. חשבתי לעשות קורס של שנה אפילו. אבל באמת שאני לא יודעת במה והתחלתי לברר, אני פשוט לא יודעת מה לעשות כי הכל פתוח בפניי וזה מטורף מצד אחד וכיף ומצד שני מפחיד ומצד שלישי אני לא כזאת צעירה, אני כבר בת 27 ואני בעזרת השם מקווה שאהיה נשואה עוד 3 שנים. החשש הכי גדול שלי זה לא לעשות משהו שמספק אותי בחיים ומרדף אחרי כסף ומרדף אחרי כבוד לא עושים לי טוב, והלהסתכל על האנשים סביבי שכולם משחקים אותה שהכל אצלם טוב, גם לא עושים לי טוב.

באמת שבא לי למצוא את המקום שלי, את הפרטנר שלי ולהיות מסופקת.

אני לא יודעת מה לעשות אני אשמח לעצות פרקטיות.