האפליקציות האלה לא מפסיקות לפגוע בי... אני כבר ממש קרובה לוותר על גברים

כל פעם זה קורה מחדש....מכירה בחור, הוא מעמיד פנים של מעוניין ובסוף זה לא מתאים לו - בדרך כלל זה קורה לפני הפגישה. בפעם האחרונה זה כבר היה שונה כי נפגשתי איתו במציאות.
הגרוע בכל זה הוא שמרוב שאני רוצה זוגיות אני מורידה את הסטנדרטים שלי ומספרת לי איזשהו סיפור יפה על הגבר שאחרי דמעות רבות מתברר כלא נכון.
האחרון שיצאתי איתו הוא דוגמה טובה לכך.
אני סיפרתי לעצמי כמובן שמצאתי את האחד כי הוא היה כל כך ג'נטלמן בכל מה שקשור בפרטים יבשים כמו לשלם בדייט, לאסוף ולהחזיר את הבחורה וכל שאר המחוות.
בפועל, במעשים הבאמת מכריעים, הוא איחר לדייט בחצי שעה בלי אפילו להתנצל...ועוד קרא לי "שעון שוייצרי" וצחק על זה גם עם חבר שלו בטלפון (תוך כדי שהוא היה בדרך אליי הוא דיבר איתו וסיפר לי מה אמר לו), במשך כל הדייט הכל היה קשור אליו, שמעתי את כל ההיסטוריה שלו ושל משפחתו עד שיכלתי לעשות עבודת שורשים עליו, אני הייתי שם כמובן בתור מישהי שאמורה להתפעל כי לי אין חיים מספיק מעניינים כנראה.
בנוסף, אני צמחונית וכל הדייט הוא הראה לי תמונות של בשר. כמובן שהעמדתי פנים של מתרשמת (חייבת לרצות כמובן, כי הכבוד עצמי הלך לאיבוד כשהייתי בדייט הזה)
יום למחרת אני מקבלת מהבחור הודעה ש"זה לא מתאים".

נמאס לי מזה, אני כל כך מוותרת על עצמי כדי למצוא זוגיות אבל מי רוצה זוגיות עם גברים כאלה בכלל?
מוותרת הרבה פעמים על מראה חיצוני, בדייט הנ"ל רציתי לשים עקבים אבל שמתי נעל שטוחה כי הוא 1.70 ואני 1.65, כשהוא איחר לדייט רציתי לבטל אבל אמרתי לעצמי "תני צ'אנס" (אם זה היה קורה למישהי אחרת הייתי ממליצה לה לא להיפגש איתו), מחליקה על כל כך הרבה דברים רק כדי שלא יגידו שאני בררנית.
זה מגיע כבר למצב של פגיעה בכבוד שלי...כאילו אני לא מספיק טובה בשביל שיתעניינו בי ויכבדו אותי.

לא מבינה כבר מה דפוק בי מעבר לעניין הכבוד העצמי שלי שאני צריכה להחזיר.
אני חושבת על עצמי שאני נראית טוב, עובדת בתחום הכושר וגם נראת כזאת...אני מנומסת ונשית (זה מה שגברים מחמיאים לי עליו בדייט), יש אומרים ביישנית. לצערי היום גברים כבר לא אוהבים את זה, הם מעדיפים מישהי שתתפוס אותם קצר, שלא תוותר להם על מילה ותגרום להם ללבוש חצאית ולמרוח אודם בבית. ואם אפשר גם סיליקון בשפתיים.

רוצה כבר להיפתח לזוגיות אמיתית אבל לא לאבד מהנשיות שלי...כמה כבר קשה זה צריך להיות? למה לסבך כל דבר....למה לא להגיע לדייט בזמן, להתעניין בבן אדם שמולך ולצאת לדייט עם מישהי שאתה באמת מעוניין בה? למה כל הניסויים האלה בבני אדם?
כשאני מכירה מישהו דרך אפליקציה אם יש לי אפילו ספק אחד קטן לגביו אני לא ממשיכה משם לדייט...לא מבינה למה לנסות משהו שידוע שלא יעבוד? מה כל כך מסובך להבין שיש בן אדם מאחורי המסך שאתה מבזבז לו את הזמן?

זו פעם ראשונה שאני מקבלת דחייה מגבר וזה פשוט ריסק אותי...הייתי כל כך מנומסת וכל כך איתו כל הדייט, השקעתי בנראות שלי, יצאתי מהעיר שלי כדי לפגוש אותו (מה שלא קרה אף פעם), הלכתי איתו ברחוב וגברים לא הפסיקו להסתכל עליי והוא החליט שזה לא מתאים לו. מה לעזאזל דפוק בי? איך אני בכלל יכולה לדעת מה הסיבה לכל העיכובים האלה?

מצטערת שהפוסט יצא קצת מבולגן...הייתי חייבת לצעוק את כל מה שכבד עליי...
מעבר לזה, אם מישהו כאן מכיר מקום/איש מקצוע שעוזר במציאת זוגיות אשמח לשמוע.
תודה לכל מי שהקדיש זמן לקרוא.