תשלחי, מקסימום תקבלי לא אבל לפחות תדעי שעשית מה שיכולת
אני והבן זוג שלי שלעבר היינו ביחד שנתיים, נפרדנו לפני שמונה חודשים.
הפרידה הייתה סוג של הדדית, אך כן באה יותר מהצד שלו, למרות שאני גם כבר ידעתי שזה צריך להגמר.
היו לנו יותר מידי ריבים וחילוקי דעות, תקשורת לא תקינה, ושנינו הרגשנו שאנחנו מאבדים את עצמנו בקשר הזה, למרות שעדיין אהבנו אחד את השני.
וגם שנפרדנו, זה היה בידיעה שהוא אוהב אותי עדיין ואני אותו.
הייתה בינינו אהבה גדולה אבל היו חסרים המון דברים אחרים שאני לא כלכך יודעת להסביר אותם אפילו.
נפרדנו בהכי טוב שיש, וגם לגמרי יש בינינו הסכמה שאין לאף אחד מאיתנו שום שנאה אחד כלפי השני ואנחנו מכבדים אחד את השני.
אני כבר כמה חודשים סוחבת על עצמי את התחושה הזאת שאולי עשינו טעות, שנפרדנו ככה כשאנחנו עדיין מאוהבים ופשוט לא ניסינו מספיק.. ומעבר לדברים הפחות טובים שהיו בינינו, היה גם ככ הרבה טוב. הכימיה שיש בינינו היא מטורפת ובחיים לא נהניתי להיות ככה עם בן אדם ואנחנו דומים בכלכך הרבה בחינות.
ולאחרונה התחושה הזאת מתגברת, וכל מה שבאלי זה לשלוח לו הודעה ולהגיד לו שאני רוצה שנדבר, שננסה שוב.
וכאן באה הדילמה. יש לי מן תחושת בטן שטוב לו בלעדיי, ולא באלי להיות זאת שהורסת את האושר שלו, וגם מפחיד אותי לקבל ממנו לא. אני יודעת שאני פשוט ארגיש שבורה יותר ממה שאני עכשיו. ומצד שני, אם אני לא אנסה אני לא אדע מה הוא מרגיש. לא יודעת מה לעשות, מרגישה אבודה
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025