יש לי חרדה חברתית ובחורה התחילה איתי

אז לפני הסיפור , קצת רקע:
אני ממש עוד מעט אהיה בן 27 , כל החיים שלי היתי בן אדם שקשה לו למצוא חברים ולשמור על קשרים חברתיים. כרגע אין לי חברים בכלל ואף פעם לא היתי בזוגיות. קשה לי לשמור על שיחה זורמת עם בן אדם,  ואני מאוד מאוד מופנם. בקיצור , יש לי חרדה חברתית ובטחון עצמי נמוך. אני די גבוה ולדעתי אני לא מכוער בכלל, אז עניין של נראות חיצונית הוא לא אישיו בכלל. אני עדיין גר עם ההורים כי אין לי זוגיות ואני לא מצליח למצוא עבודה טובה מספיק בגלל זה . אבל הם נותנים לי גב כלכלי בנתיים (יש לי הורים תומכים ואוהבים, שמודעים לכך שקשה לי חברתית).

לפני שבוע נסעתי לעיר במרכז הארץ לענייני עבודה, בעבודה שלי אני מעביר סקרים בנושאים מסויימים בין דירות בשכונות ישנות ולעיתים קצת קשות יום.
הגעתי לדירה הראשונה ופתחה לי את הדלת בחורה ממש חמודה.
הקראתי את הסקריפט שאני תמיד מקריא כשמישהו פותח לי את הדלת. היא ציחקקה ואז הסכימה לענות לי לסקר.(אף אחת לא צחקקה לי ככה בעבר)
כל הזמן היא חייכה אלי כשהיא ענתה לי על השאלות ששאלתי.

היא ענתה לי על כל הסקר והגענו לסוף.

תמיד בסוף של כל סקר אני חייב לשאול את הנשאל אם יש לו משהו שהוא רוצה להוסיף לסיכום במילים שלו.
להפתעתי , היא אמרה כן... ואז שאלה "האם אתה פנוי?"  והפעם היא יותר צחקה מצחקקה. נראה כאילו היא היתה נבוכה אבל הרגישה שהיא חייבת לשאול כי היא ממש התעניינה.
ממש לא ציפיתי לזה , זה לא קרה לי בחיים! שנינו צחקנו כי זה היה רגע ממש מוזר לשנינו.
באותו הרגע אמרתי לה שאני מצטער אבל אני גר באיזור הצפון ולא בעיר שלה או באיזור המרכז.
היא המשיכה ושאלה אותי איפה אני גר אז אמרתי לה.

המשכתי ואמרתי לה שזה ממש מחמיא אבל לצערי אני גר רחוק.

תמיד בסקר הזה יש כמה שאלות אחרי ה"מילים לסיכום של הנשאל" ושם יש אפשרות לנשאל להשאיר את מספר הטלפון והגיל שלו.

אז יש לי את הטלפון והגיל שלה!
היא אמרה שהיא בת 30, בתגובה אמרתי לה ש"אולי אני קצת צעיר בשבילך, אני בן 27". היא נדהמה מזה ואמרה(בצורה הכי נחמדה שאתם יכולים לתאר) שאני נראה יותר!
אמרתי לה תודה וסליחה שביאסתי אותה והיא אמרה לא נורא תודה לך (או משהוא בסגנון).

במהלך כל השבוע שלאחר מכן אני המשכתי לשחזר את הסצנה הזאת בראש ופינטזתי על כמה נחמד זה יהיה אם תהיה לי חברה כמוה , היא נראתה כמו מישהי חכמה , לא זרוקה , מסודרת , ולא מרוחה במלא מייקאפ (זאת בדיוק העדיפות שלי)

הייתי מאד רוצה לספר לה על מי שאני באמת ולראות אם היא תסכים לצאת איתי לפחות פעם אחת כדי לראות איך דייט ילך בשבילי.

לפי מה שראיתי , היא גרה לבדה בדירה שלה , היא עצמאית מבחינת התנהלות כלכלית, בסקר יש שאלה של האם אתה יוצא לבלות בעיר ,אם אני זוכר נכון היא אמרה שכמעט ולא , אז אולי בודד לה שם ובגלל זה היא נואשת למצוא כל סוג של חברה.

אני מפחד לאיך שהיא תגיב כשאספר לה על עצמי.
אם היא תסכים לצאת איתי והדייט יהיה מביך זה ירגיש נורא בשבילי.
אני מאוד רוצה זוגיות וזאת אולי הזדמנות היחידה בשבילי בזמן הקרוב.
זאת הפעם היחידה בחיים שלי שמישהי מתחילה איתי ישירות בלי כל מיני רמזים.

וחוץ מזה , אני גר שעתיים וחצי נסיעה ממנה.

מה תמליצו לי לעשות?
אני רוצה לנסות אבל הכישלון ישבור אותי.
עד לפני חודשיים היתי בטיפול פסיכולוג ולא בא לי לחזור אליו לטיפול בעוד דיכאון.

אני מרגיש שאני מבזבז הזדמנות וזמן יקר אבל מצד שני קשה לי להגיע להחלטות.