היי אני כבר בת 23, אבל כשהייתי בת 6 אבא שלי עזב ולא ראיתי אותו שנים עד שחזר כשהייתי בסביבות גיל 10. כשהוא עזב הוא השאיר את אמא שלי בחובות עם שני ילדים, עולה חדשה בלי כלום ולא שילם מזונות עד היום.
אמא שלי החליטה לקחת משכנתא על הדירה שלנו ועד היום אנחנו משלמים עליה ולפי מיטב הבנתי אמא שלי סגרה את כל החובות שלה חוץ מהמשכנתא.
אבא שלי התחתן שוב ויש לו שתי בנות (בנות 12 ו-4) שאני נורא אוהבת ואני מסתדרת מצוין עם אישתו.
אמא שלי לפני כמה שנים כשאני ואחי הקטן היינו עדיין קטינים אבל בני נוער, החליטה לתבוע את אבא שלי על המזונות שלא שילם שנים.
גם אז לא הרגשתי עם זה בנוח כי אין להם גם ככה הרבה, אבל הבנתי אותה כי סוף סוף היא יכולה לקבל בחזרה מה שמגיע לה כי היא סבלה הכי הרבה כשלא היה לנו אוכל, חשמל או מים.
עכשיו הבנתי שהם לקראת הסוף של התהליך המשפטי ואני פשוט לא מפסיקה להרגישה רע שזה משפיע על המשפחה החדשה שלו. אני סלחתי לו מזמן אבל הכסף הזה יכול לעזור לאמא שלי לשלם משכנתא וזה משהו שאני מרגישה שהיא חייבת לעשות בשביל עצמה, אבל אם היו שואלים אותי הייתי אומרת שאני כבר בנאדם בוגר ותכלס אני ואחי כבר עצמאיים ויכולים לעזור לה, והייתי מבקשת ממנה להפסיק אבל מרגישה שזה לא המקום שלי אבל עדיין לא רוצה שהם יסבלו כמו שאנחנו סבלנו.
מה לעשות? לא יודעת כבר נה להרגיש ומהו המקום שלי בסיטואציה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות