מגיל 15 הייתי בזוגיות מאד רצינית עם החברה הראשונה שלי. הכרנו דרך בית ספר ומשם פיתחנו קשר מאד עמוק בחלוף הזמן... אבל כמו כל זוג ילדים חטפנו בראש מהחיים והתחלנו לריב הרבה. אחרי שנה נפרדנו. חזרנו, נפרדנו שוב, יצאנו עם אחרים תקופה, חזרנו ואז התגייסנו שנינו לצהל אירי כמעט 3 שנים... היה ממש קל בהתחלה ואז החמיר, נהייו ריבים ממש קשים על שטויות ואז ביום אחד (יום לפני ה3 שנים שלנו ביחד, עם כל התכנונים והכל) שממש ניסינו ולא יכולנו לשאת נפרדנו ברע, אבל עם סגירת מעגל. אני אוהב אותה עדיין, ממש קשה לי עם זה ואני מנסה להסתדר אבל מציק לי בגרון מה שזה הביא לי. אני מכור ליחס במערכת יחסים כי לא היה לי חודש ב3 שנים האחרונות בלי אישה שממש נותנת לי אהבה, ועכשיו קשה לי להתמודד עם השירות, עם החברים, עם המשפחה והכל. אני עדיין בקשר איתה, לא יודעים מה יהיה הלאה. אני מנסה להזכיר לעצמי שהיה קשה במערכת יחסים, שהמיניות שלנו לא הייתה משהו - אבל ממש הבטחנו זה לזו שנתחתן וזה קשה ואני לא מצליח להבין מה עושים. אז פונה אליכם, מה עושים? איך מפסיקים להרגיש ככה ואיך בכלל יוצאים עם מישהו אחרי כזו פרידה כשאתה מכיר מישהו כמעט כמו את עצמך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025