אף פעם לא הייתה לי הצלחה בזוגיות, יצאתי עם כמה גברים והכי הרבה שהצליח לי בקשר רציני זה לאיזה חודשיים בקושי. נכון שאני רק בת 20 אבל זה עדיין פוגע וגורם לאבד תקווה.
כרגע אני יוצאת עם מישהו שפתחתי לו את הלב על זה שיצאתי עם גברים שהתייחסו אליי חרא בעבר, והוא אמר שהוא מבין אותי ושיש הרבה כאלה שמתנהגים כמו ילדים והוא לא אחד מהם, ושהתחלנו לצאת לפני חודש ככה הוא באמת הראה שהוא לא כמוהם, הוא היה מתקשר כל יום, שואל מה שלומי, מדברים איזה 3 שעות בטלפון, אבל בשבוע האחרון הוא התחיל להיות מרוחק. עדיין שולח בוקר טוב ומדבר איתי, אבל זה רק כמה מילים ואז הוא נעלם למשך כל היום. שאלתי אותו אם קרה משהו והוא אמר שהכל בסדר, אבל אני לא חושבת. רואים ומרגישים שמשהו השתנה. מי כמוני יודעת... לפני כמה ימים שאלתי אותו בשעה 21:00 בערך אם הוא רוצה להתקשר בזמן שהוא היה מחובר לוואטצאפ, ואז הוא ישר התנתק מהוואטצאפ וענה לי בבוקר שהוא היה ממש עייף וכבר הלך לישון, אבל הוא היה מחובר גם אחרי ששאלתי אותו את זה.
בכללי אני רואה אותו גם כל היום מחובר והוא לא שולח הודעות, לא מתעניין, כלום. אני מנסה לפתח שיחה אבל הוא פשוט לא מתנהג כמו בהתחלה שהתחלנו לדבר.
הקטע שאני גם זוכרת בהתחלה שהוא אמר לי שאני רק דיבורים ואני לא מראה שאני רוצה אותו, אבל אני ממש רוצה אותו ואין לי מושג איך הוא הבין את זה, ניסיתי להבין איך הוא חשב את זה וזה חירפן אותי כי אני באמת עושה כל דבר כדי שזה יצליח, ועכשיו הוא בכלל לא מראה שהוא רוצה אותי, אז מי ה"רק דיבורים" עכשיו...
זה מבאס אותי ברמות כי חשבתי שיצליח משהו, ופיתחתי ציפיות לצערי לגבינו כי הוא כביכול הראה לי שהוא לא כמו אחרים, אבל מסתבר שהוא כן.
כבר אין לי כוח לדבר איתי בכלל.
נמאס לי להיפגע שוב ושוב. אני כבר מפחדת לצאת עם גברים, הם תמיד בסוף נעלמים לי. כולם רוצים לזיין וללכת.
אני פשוט התייאשתי. אין לי שום ריגוש בחיים, החיים שלי משעממים, כולם עוזבים אותי, אין לי הרבה חברים. נמאס לי לחיות ככה. בגלל זה אני רוצה מישהו, שיהיה שם בשבילי ושיאהב אותי כמו שאני אוהבת אותו, אבל גם את זה אין לי. אני כל כך פגועה מהכל...
איך אני מתמודדת עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות