בזוגיות רעילה ולא מצליחה לשחרר

היי, אני בזוגיות כבר ארבעה וחצי חודשים עם בן אדם שמתייחס אליי גרוע עד מאוד.
בהתחלה הרגשתי כמו נסיכה, אבל עם הזמן זה רק מדרדר. הוא הרים עליי יד כמה פעמים, כמובן שהחזרתי!, הוא מקלל אותי מתי שאני ״מעצבנת״ אותו, מעצבנת אצלו זה נחשב לזה שאני מתקשרת הרבה או אומרת את דעתי. הוא בגד בי , ולא פעם אחת!!!
דיברתי איתו על זה לא פעם אחת , הוא הבטיח שהוא יתקן הכל ושאני לא אאבד אותו אבל לבינתיים זה מחמיר וגם סיימנו את הקשר פעם אחת אבל חזרנו..
אני מתגעגעת לחיים שהיו לי לפניו, עכשיו אין לי ידידים ואני לא יכולה לצאת לשום מקום , כמובן שהוא יכול לצאת לכל מקום כן? כי הוא מחליט ולא אני.
התחלתי לעשן בגללו. ואני לא הולכת ללימודים בגללו כי אני מחכה לו שילך לישון (5,6 לפנות בוקר) ורק אז אני נרדמת. אני נתתי לו את הכלללל הוא לא מעריך את זה.
לא ראיתי אותו חודש בערך כי הוא ״עסוק״ אבל בסופו של יום אני מגלה שהוא עם החברים שלו כי הם אומרים לי .
הוא מסכים לעצמו לדבר אליי איך שבא לו וכמה שבא לו אבל אם אני טיפה אתעצבן הוא יגיד לי ביי וכאן תגמר השיחה.
כל יום אני מבקשת ממנו להתקשר שאני אדבר איתו טיפה כבר שכחתי איך הוא נשמע והוא אומר שהוא יתקשר אבל בסוף מה ? ״נרדמתי״.
אם הוא לא אוהב אותי למה הוא לא מסיים את זה פשוט? הוא כבר חושב שאני תלויה בו ואני בטוחה בזה כי אני כל פעם חוזרת אליו על ארבע!! לא מצליחה לשחרר.
הוא מדבר אליי יפה רק לפעמים ובעיקר מתי שהוא חרמן.
אני באמת יכולה להגיד שאני לא אוהבת אותו אני פשוט אובססיבית אליו, רגילה לדבר איתו רוב הזמן וכל זה..
אם אני אפרד ממנו אני כל היום אחשוב איפה הוא, עם מי ,מה עושה… כן אני יודעת שהוא בגד בי אבל המחשבה שאם נפרד אז אני אראה אותו עם בנות מול הפנים שלי, זה יהרוג אותי מבפנים.
אם נפרד מה אני אעשה? עם מי אני אדבר? איך אני לא אחשוב עליו על הזמןןןןן??
אני בתקופת בגרויות ולצאת מהבית עם חברות זה לא אופציה וגם אם כן אז לא עד מאוחר , אז איך אעסיק את עצמי? אני פשוט אסגור את הדלת של החדר ואבכה כל היום במחשבות על מה הוא עושה .
עוד מהתחלה הבטחנו שאם נפרד נשאר חברים טובים וככה זה היה בפרידה שהייתה לנו אבל גם שם עשה טובה שהוא ענה לי או דיבר איתי בכלל.
אני יודעת שמגיע לי יותר! אני יודעת מה אני שווה! אבל אני לא מצליחה לעשות את הצעד הזה וזה מחרפן אותי .
אני יודעת שאחרי תקופת זמן זה יעבור, אבל אחרי כמה זמןן? מה אני אעשה כל הזמן הזה, אני מפחדת להכנס לדיכאון חזק, היו ימים שלא אכלתי בכלל, התחלתי לתלוש שיערות מהראש מרוב עצבים.
איך לסיים את זה, איך להעסיק את עצמי?
אני יודעת שלשמור איתו על קשר אחרי הפרידה זה רעיון גרוע אבל אני לא מסוגלת לא לשאול אותו מה נשמע או איפה הוא, אני חייבת לדעת תמיד הכל.
אני במבוי סתום. אני כל היום מחוברת לשיחה איתו בוואטצפ לראות מתי הוא מתחבר ואם הוא מסנן (וכן הוא מסנן כל הזמן.) אז תבינו לאיזה אובססיה נכנסתי לגביו.
עכשיו הוא חושב שאנחנו במצב טוב כי אני עונה לו כרגיל והוא מדבר אליי סבבה, אם אני אפרד ממנו מה אני אגיד לו? בגלל מה? כי על כל הדברים שרשמתי כבר דיברתי איתו ובינתיים זה השתפר ממש בקטנה, אבל בכל זאת פתאום לבוא אליו עם הודעה שבא לי להפרד? (לא מסוגלת לראות אותו!) הוא לא יבין מאיפה זה בא, איך אני אסביר ? מה אני אגיד? תוכלו לכתוב לי את ההודעת פרידה המתאימה שמסבירה הכל למטה?
אבל איך להגיע למצב שיהיה לי את האומץ לשלוח בלי כל הפחד של מה יהיה אחרי ואיך אני אהיה?
אני חייבת עזרה