כן, מפונקת
אנחנו נשואים שנתיים. לפני כן יצאנו שנה ואף פעם לא רבנו או התוכחנו על כלום! השנה הראשונה הייתה קשה , בגלל הקרונה בעלי היה כל הזמן בבית,ואז התחיל מקום לימודים ולא הסתדר לו, והיינו ליד המשפחה שלי שהתערבה. עכשיו חצי שנה כמעט עברנו מקום מגורים, בעלי התחיל לימודים שהוא אוהב,ובאמת ליבנו את הדברים ודיברנו המון על זה, אבל עדיין ממשיכים לריב....
זה לא ריבים של פיצוצים וצעקות אלא להפך קור, דיבור קונקרטי מינמלי ותמציתי.
אני נעלבת ממנו ממנו בקטעים ואז אני מתנתקת ולא מסוגלת פשוט לא מסוגלת להסתכל עליו ולדבר איתו
למשל נסעתי לאיזה מקום לקנות משהו (כבר למדתי שהוא לא יירצה לבוא) ןהתקשרתי בסוף והוא לא הציע לאסוף אותי (למרות שזה רבע שעה באוטו) הוא אמר שהוא היה עסוק בלימודים ושאם רציתי הייתי מבקשת והןא היה בשמחה מסיע אותי ... אבל אני לא רוצה לבקש אני רוצה שהןא ירצה מיוזמתו...
היום אמרתי לו שכנראה אקבל העלאה בשכר והוא אמר "בסוף אלף.. כמה יישאר אחרי מס הכנסה? אז לא תחליפי למקום קרוב יותר לבית? (אני באוטובוס נוסעת שעה) טוב נחגןג את זה" ופשוט בבת אחת נפל לי והתבאסתי...
חשוב לי לציין שבאמת בסהכ הוא כן בן אדם טוב ואנחנו מסתדרים.
אשמח לעצות וטיפים איך לשפר ולהסתדר בחיי נישואים.
לפעמיפ אני תוהה אם כל זה לא בשבלי
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025