היי,אני ובת זוגתי בזוגיות כבר שנתיים,זוגיות מוצלחת שגורמת לשתינו לדחוף אחד את השני קדימה,מלמדת ומאושרת.
לצערי לפני מספר חודשים אביה של בת זוגתי נפטר באופן פתאומי וטרגי...איתו הייתי מסתדר מעולה.אך לצערי עם אמא שלה הרבה פחות,כבר מתחילת הקשר היא פחות הראתה התעניינות בלהכיר אותי כאדם,מידי פעם זרקה עקיצות ואמירות לא הכי נעימות,שלא תמיד פירשתי כאמירות שנאמרו במטרה לפגוע,יותר בכיוון של חוסר טאקט,לאחר המוות הטרגי של בעלה הוא הותיר חלל גדול בבית שלהם,כמובן גם עבורי. ומאותו שלב בעצם האמירות הללו רק החמירו,הם קורים לעיתים תכופות (כמעט בכל מפגש איתה יש אחת כזאת),עם זאת חשוב לי לומר שאני כן מנסה לשמור על נימוס,תמיד שואל לשלומה,תמיד מציע לעזור במטלות וכו',ובאמת מהלב.
לצערי בכל פעם אני נתקל בקיר מחדש,כשאני מגיע ושואל לשלומה אז היא עונה לי בצורה קרה "שלומי חרא" ודברים בסגנון,מה גם שאין בחזרה אפילו את השאלה המינימלית גם לשלומי,מרגיש שכל הרפש נזרק עליי כל הזמן שלא לצדק ופעמים רבות גם מול משפחה מורחבת דבר ששם אותי בסיטואציה לא נעימה בכלל,אפילו משפילה.לא קל לשפוט אדם שאיבד את בן זוגו אך אינני מוכן לחיות את שארית חיי כשק חבטות ולשתוק רק מתוך כבוד אל אמא של בת הזוג שלי.אכן אפשר לא לעוף אחד על השני אך חסר לי הכבוד והנימוס המינימלי בין בני אדם,זה לא שאני חדש אצלם אלא עברתי איתם כבר כמה דברים.
חשוב לי לציין כי אני ובת הזוג לא רבנו מעולם (!) ולצערי רק הנושא הזה גורם להרגשה זוועה,מבלי שאפשר לעשות משהו בנידון.
אשמח לקבל עוד כיווני חשיבה כיצד אפשר לשפר את המצב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות