אנחנו בזוגיות מדהימה כבר שנתיים,הכרנו במקרה ומאז עושים רק טוב אחד לשני,מרימים אחד את השני לגבהים חדשים ובלי ספק מקרינים אור אחד כלפי השני.לפני מספר חודשים אביה של בת זוגתי נפטר באופן פתאומי וטרגי..מה שהותיר חלל ענק בבית ובלב של כולם מן הסתם,גם שלי,מה גם שהייתי מחובר אליו יותר מאשר לאמא...פשוט ממקום של יותר נושאי שיחה ושיחות עומק שהיו.לאורך כל הקשר האמא לא ממש התעניינה בלהכיר אותי,שאלה שאלות דיי שטחיות ולא חיפשה באמת להכיר את הצד שלי,ומידי פעם אפילו השחילה עקיצה.בהתחלה לא הייתי מתייחס וחשבתי לעצמי שאולי זה נאמר בחוסר טאקט רגעי ולא בקטע של להעליב,אך לצערי זה רק הלך והתגבר וקרה מספר לא קטן של פעמים גם מול המשפחה המורחבת שלה.חשוב לי לציין שלמרות כל האמירות הפוגעות,אני מגיע בכל פעם ומכבד אותה מאוד,תמיד שואל לשלומה,מציע עזרה וכו' אך נתקל תמיד בקרירות,בתשובות קרות ללא התעניינות חזרה (אפילו לא בכדי לצאת ידי חובה) דבר שמשאיר אותי בלי יותר מידי לאן לקדם את השיחה הלאה,לא קל לשפוט אדם שאיבד את בן זוגו ב30 שנים האחרונות באופן מפתיע אך אני מרגיש שהתסכול יוצא עליי שלא לצורך.
חשוב לי לציין שלי ולבת הזוג לא היו שום ריבים(!) במערכת היחסים שלנו והאתגר היחיד שאנחנו עומדים בפניו הוא הרצון לגרום לכך שהיחסים ביני ובין האמא יסתדרו,גם אם לא באופן מושלם...לפחות שאני אקבל ממנה את הכבוד והנימוס המינימלי בחזרה.
אשמח לטיפים ועצות כיצד אפשר לשפר את המצב או לקבל נקודת מבט אחרת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025