איך לגרום למחנכת להפסיק להתעלם ממני?

בשנה האחרונה (כיתה ח') היו לכיתתי שתי מחנכות. בשנה הבאה רק מחנכת אחת נשארת איתנו. המחנכת שתישאר הייתה המחנכת שלי באופן רשמי בשנה האחרונה, אך למרות זאת, הרגשתי שהיא מתעלמת ממני. היא נוטה להתעלם מתלמידים בעלי הישגים לימודיים גבוהים, גם אם יש להם קשיים חברתיים. לי, למשל, הייתה תקופה קשה חברתית השנה, והמחנכת השנייה של הכיתה שמה לב לכך וניסתה לעזור לי, כמה שיכלה (אם הלכנו לשחק בדשא בשיעור חינוך, היא הייתה משכנעת אותי להצטרף למשחק, או שהייתה מדברת איתי על דברים יומיומיים, שלאף אחד מלבדה אין סבלנות להקשיב להם). המחנכת ה"רשמית" שלי התעלמה ממני לגמרי, וגם כשהתלוננתי, למשל, על כך שאני יושבת בקצה השורה האחרונה בכיתה כבר שמונה חודשים, ושהמזגן מקפיא אותי, היא לא העבירה אותי למקום אחר. בסוף, ידיד שלי שישב לידי (וגם ממנו היא מתעלמת) ואני הגזמנו את הקושי שבישיבה תחת המזגן, והיא נכנעה לבקשתנו. למה כשתלמידים אחרים מבקשים לעבור מקום, היא מעבירה אותם, וכשאנחנו מבקשים לעבור מקום, אנחנו צריכים להמציא סיפורים? הסיבה האמיתית שבגללה רציתי לעבור מקום, היא שהרגשתי שמורים מתעלמים ממני כשאני יושבת מאחורה. לא יכולתי להשתתף בדיונים בכיתה, ובשלב מסויים גם התקשתי להקשיב בשיעורים, בגלל הרעש של המזגן שהצטרף לדיבורים של מי שישבו בשולחנות שמצדדי.
אני מודעת לכך שגם לי יש חלק בהתעלמות הזו, משום שלא פניתי לעזרה כשהייתי צריכה, אך עשיתי זאת בגלל שבכל הזדמנות שבה שאלתי את המחנכת שלי שאלה מחוץ לשיעור, היא נראתה להוטה ללכת למקום אחר (גם אם היא הייתה תורנית בחצר והחצר הייתה ריקה).
אני מאוד כועסת עליה, וכולם יודעים שאני שונאת אותה (אני חושבת שהיא גם הבינה שאני שונאת אותה). כשאמרתי למחנכת שאני אוהבת שאני שונאת את המחנכת שלי, היא אמרה לי לא לומר את זה, וניסתה לשכנע אותי ששנה הבאה לא תהיה נוראית כמו שאני חושבת שהיא תהיה. מצד שני, ביום האחרון ללימודים דיברתי איתה, והיא אמרה שלמרות שיכול להיות שעבורי השינוי בשנה הבאה יהיה פחות משמעותי (אני נשארת עם אותה מחנכת), כנראה שהשנה ההשתייכות לקבוצת החינוך של המחנכת שלי לא הייתה טובה בשבילי, ומעבר לכך לא הרחיבה.
אני לא יודעת מה לעשות. אני כל כך שונאת את המחנכת שלי, ונתתי לה כבר אינספור הזדמנויות. ניסיתי לקבל אותה, ניסיתי לשאול אותה שאלות סתמיות וראיתי שאין לה שום סבלנות כלפיי, ואני לא רוצה לחוות התעלמות כזו גם בשנה הבאה. אני פוחדת שלמחנכת שאני אוהבת כבר לא יהיה זמן וכוח לדאוג לי. תהיה לה כיתה חדשה לדאוג לה, אולי היא תחזור להיות רכזת שכבה, ואז בכלל לא יהיה לה זמן.
איך לגרום למחנכת שלי להיות קצת יותר אכפתית כלפיי (מעבר לשמי ולשמה של אחותי, אותה היא גם מלמדת, היא לא יודעת עליי דבר)? מה אעשה אם אראה שהיא מתעלמת ממני, או אם ארגיש שהמחנכת שאני אוהבת מתקשה לדאוג לי (ובצדק, אני מעריכה כל שנייה שבה היא מדברת איתי. יש לה הרבה דברים אחרים לדאוג להם ובגללם). אני לא רוצה לסבול בשנה הבאה כמו שסבלתי בשנה האחרונה. אני לא רוצה לעבור עוד שנה כמו זו.