פרישה מלימודי משפטים

היי, אני בשנה ב׳ ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, כבר לא יודעת מה לעשות ושוקלת לפרוש כל יומיים, אשמח לעצות אמיתיות…
הייתי נערה מאושרת,השתחררתי משירות קבע כדי לעשות פסיכומטרי. החלום שלי היה הנדסה תעשייה וניהול בבן גוריון בשל חיי החברה שם, ראיתי שהתנאים לא גבוהים ושאני יכולה לעשות זאת- 550, תמיד הייתי חרוצה וחשבתי שאסיים פסיכומטרי אעבוד אטוס ואתחיל ללמוד. להבדיל ממבחנים בתיכון, הפסיכומטרי מודד עמידה בלחץ וזמנים , לכן למרות שעשיתי 5 יחידות בתיכון. הייתה לי בעיה בפרק הכמותי, והייתי מתבלבלת בסימוני תשובות, חישובים מהירים וכדומה. אומנם הוצאתי ציון כללי גבוהה אבל הכמותי שלי היה נמוך ממה שצריך, נכנסתי לאטרף עשיתי מספר רב של פסיכומטרים ולמרות שבבית הצלחתי להגיע ליעדים, במבחן עצמו הלחץ הגיע והכל התפקשש.
בדיעבד, התקופה הזו ריסקה לי את הבטחון העצמי והחברתי, חשבתי שאני לא חכמה, כל כך התאכזבתי מעצמי, החלטתי לוותר על הכל, לא רציתי לשמוע על זה יותר, נפרדתי, ואז הגיעה הקורונה, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, הביטחון שלי היה בריצפה, נפרדתי מבן הזוג, ורק לחשוב על כך שלא הצלחתי להתקבל להנדסה בב״ש גרם לי לעשות לעצמי דווקא, ללכת ללמוד משהו הפוך ממה שרציתי בדיעבד, וגם בעיר שאני לא אוהבת.
בתחילת התואר במשפטים הבטחון שלי היה ברצפה, ורציתי לפרוש, אבל לאחר המבחנים ראיתי שהציונים שלי בין הגבוהים, ובלי להתאמץ, אז נשארתי וגם בגלל ההורים וכי ניסיתי לשכנע את עצמי שזו סיבה להשאר, למרות שלא עניין אותי לעסוק בחוק.
עכשיו אני בשנה ב׳, התחלנו להגיע לאוניברסיטה, פתאום הכל נהיה יותר רציני, מדברים על התמחות, התחרות והאמביציה של האנשים להצליח עושה לי יותר רע, ופתאום אני מבינה את הטעות שעשיתי, המקצוע משעמם אותי וחסרים לי חיי חברה אוניברסיטאים שכן האנשים שאיתי לא עושים לי טוב, יש לי מועקה תמידית- הם מזכירים לי כמה אני לא רוצה את זה.
השנה אבחנו לי בעיות קשב וריכוז שכיום היו מביאות לי הקלות בבחינה הפסיכומטרית, וזה רק מתסכל יותר, שאם הייתי עושה אותן לפני הייתי חוסכת את זה והייתי מתקבלת.
אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני בין הדיסוננס של השנה וחצי שאני בתואר, הציונים הטובים, והעובדה שעדין לא אוכל להתקבל למקום שרציתי. לבין הרצון להגשים את עצמי ושיהיה לי טוב- כי זה משפיע על הכל, אני יודעת שאני נראית טוב, ואדם טוב, אבל אני נמצאת בשפל נפשי וחושבת על זה כל היום- מרגישה מזויפת.