נולדתי למשפחה יהודית דתית, המכונה אצלכם בכינוי "חרדים". מינקותא התחנכתי על ערכי היהדות ואהבת תורה.
אבל בתוך לבי אני כופרת. אילו אבא היה רואה אל תוך נפשי, היה מזדעזע למעמקי נפשו.
אני לא חושבת שהקב"ה קיים. לדעתי כל ההלכות שנכתבו מקדמת דנא באו לסגור את היהודים בקהילות ולבדל מין הגויים. אני אוכלת כשר ומעולם לא אגע בשרימפס, אבל אני לא מאמינה כלל וכלל בכך שמלך מלכי המלכים רושם את גורלי על פי דיאטה.
יותר מכך אספר אני שחיצונית אני נערה רגילה: מתפללת עם כולן, מתלבשת צנוע כמו כולן ואני אחת התלמידות הטובות בשכבה. אף אחד אינו יודע מה עובר עלי. כשאני קוראת "מודה אני" - אני מזיזה אוויר ותו לא. איני מודה על חמלה ואמונתך. כי אין לי אמונה. יש לי הרגלי קריאה של תפילות שנכתבו על ידי הממסד הגברי בימים בהן מעמד האישה היה כמעמד חמור בשוק.
אני מקונה ספרי תועבה בחניות ספרים חילוניים וקוראת בסתר. אני גולשת באינטרנט מכל מקום בו הדבר אפשרי מבלי לעורר חשד. אני אפילו מאזינה לשירים בלועזית. העולם שלכם קורץ לי כל פעם מחדש.
אני צופה רבות בבנות ישראל "חילוניות" המתהלכות ככלל הגויים. ובמקום לחשוב עליהן כשיקצות אני מרגישה קנאה. הן כל כך חופשיות ומשוחררות שהן אפילו לא יודעות שהן חופשיות. אתן יכולות להפוך למהנדסות, דוגמניות, סופרות, מפקדות, שוטרות ופוליטיקאיות. ומה אני? אני אתחתן עם איזה שייגעץ לא יוצלח שכל החיים יחשוב שהוא שטייגניסט. תהיה לי בטן בגיל 19 ואז בגיל 30 אראה כמו אימא שלי ועובדת בחנות בגדים יד שניה. והשיא שלי יהיה לנהל משפחתון.
מה אפשר לעשות בשביל למנוע גורל מר שכזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות