היוש
כשהיתי ילדה היתי ישנה רגיל לחלוטין, נגמלתי מפפיפי כמו כל הילדים
כשגדלתי יותר המצב בבית היה מלחיץ נורא ומאיים
גדלתי עם אלימות פיזית ומילולית מצד שני ההורים ואחותי הגדולה היתה מרטיבה מאז ומתמיד בלילה
אני חייבת להגיד שההתיחסות שלהם על הנושא הזה היה ממש משפיל פוגע ומעליב, אמא שלי היתה מעליבה אותנו על זה שאנחנו מסריחות וכל בני הבית היו מודעים לכך מבלי שום הסתרה וכבוד
התחילו לקרות לי מקרים כאלו בשינה וניסיתי המון פעמים לעשות לעצמי תחרות ולסמן ימים שאני מצליחה שזה לא יקרה
חייבת לציין שכשלי זה היה קורה ההורים שלי לא התייחסו בכלל מעולם לא לקחו אותי לראות רופא או מטפל זלזלו והזניחו אותי כמו שאתם יכולים להבין
הרסו לי הרבה מהילדות היתי בחרדות תמידיות
וכמה שניסיתי והיו ימים טובים ויבשים נבעיה הזאת גדלה איתי מבלי שום תמיכה מקצועית
בתיכון ניסיתי כמה שיותר להפסיק עם זה עם כל הקושי אחרי שהורי התגרשו בתהליכים מזעזעים!!!! הרבה אלימות!!!
ניסיתי להתגבר על הפחד החברתי ולישון אצל חברות ובטיולים שנתיים והיתי מצליחה ואמיצה
כשסיימתי תיכון הגיע פחד גדול יותר נכנסתי לדירת שירות לאומי וממש השתדלתי להיות מסודרת ומאורגנת ופחות בלחץ אבל היו פעמים שזה קרה… אבל הרוב היה בהצלחה רבה
עכשיו זה די מאריד אותי גם
אני כבר לא יודעת אם זה נהפך להרגל במוח שלי או שזה התמודדות נפשית ללחצים וחרדות כמו שהיתי ילדה
אני אובדת עצות.. שוקלת לראות רופא
כיום אני מטופלת אצל עוסית
ועדין לא מצליחה להרגיע את עצמי או לקחת שליטה וסדר בנושא הזה, אני מרגישה הרבה לחץ מסביב וחוסר נוחות, בתיכון היתי מעשנת קנאביס וזה היה מרגיע אותי לפעמים ועוזר לי להתמודד עם הקשיים בבית
אשמח לשמוע עצות מבעלי ניסיון תודהה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות