אני והחבר שלי נמצאים במערכת יחסים פתוחה. הסטטוס הזה היה משהו שהוא יזם, שבא ממנו, אחרי כמעט שנה ביחד, ואני הסכמתי בלית ברירה, רק בגלל שלא רציתי לאבד אותו לחלוטין.
לפני שפגשתי אותו ולפני שהוא הציע את זה, זה לא היה משהו שרציתי לעצמי בכלל ונגד את כל העקרונות שלי אבל הסכמתי לתת לזה צ'אנס בשביל לא לוותר על מערכת היחסים שלנו ובשביל שאני לא אשאל את עצמי אח"כ "מה אם"?
למרות שלשנינו יש "רשות" לצאת ולהיפגש עם אנשים אחרים, זה די ברור לי שהוא היחיד שיעשה עם זה משהו, בזמן שאני אהיה רק איתו, פשוט בגלל שזה לא משהו שיש לי צורך בו (אנשים אחרים).
עכשיו גיליתי שהוא יצא הערב לפאב בלעדיי ולא סיפר לי על כך או הציע לי להצטרף (משהו שהוא בדרך כלל עושה). מיד נכנסתי לסוג של התקף חרדה ועלו לי דמעות בעיניים בגלל שזה ברור לי שהוא הלך לשם (בלעדיי) בשביל להכיר ולהתחיל עם בנות.
אני לא יודעת איך אוכל להמשיך ככה... בכל פעם שאני יודעת שהוא לא איתי או יוצא לבלות בלעדיי, אני אתחיל לתהות עם מי הוא נמצא עכשיו, האם הוא מתחיל עם בנות אחרות?
המחשבה על זה די מענה אותי, אני יודעת שהסכמתי לתת לזה צ'אנס אבל עכשיו כשזה משהו שקורה בפועל ולא בתיאוריה, הרבה יותר קשה לי להתמודד עם זה ממה שחשבתי.
מצד אחד, מאוד קשה לי כל המצב. מצד שני אני אוהבת אותו ולא רוצה להיפרד ממנו ולהפסיק את מערכת היחסים איתו כי הוא באמת חשוב לי. אני יודעת שאם אני אציב בפניו אולטימטום (או אקסקלוסיביות או פרידה) זה יסתיים בפרידה, כי הוא בן אדם שמאוד חשוב לו החופש לו.
אני לא יודעת מה לעשות :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025