לקיים יחסים
היי. יש לי התלבטויות קשות על הנושא הזה. אני אדם דתי, ומקובל בדת ששומרים נגיעה עד החתונה. אני לא שומר נגיעה, אבל אני לא עובר את הכיף או חיבוק. היה לי כבר כמה קשרים, ועדיין לא התנשקתי אף פעם. ואני קרוע בין שני הצדדים.
צד א. אומר - חשוב לשמור נגיעה, (אני לא מדבר על הצד של הדת) זה מעלה את הערך והאיכות של המגע, שנשמר בעצם לאישה שאתה בוחר לחיות יחד איתה את כל חייך- נאמנות, תמימות וכו. מה גם כשלא עושים את זה (תאמינו לי אני יודע) זה הופך להיות משהו יותר קסום ונשגב. אני מתחבר לזה, יש בזה הרבה יופי לדעתי, אני רוצה למצוא את אשת חיי ולהיות רק שלה, ואני מאמין בעקרונות האלו. אבלל
צד ב. אומר - צריך לנצל את הפוטנציאל, לעוף על המתנות שהגיל הזה מזמין, ולחוות הכול כי הגיל הזה לא יחזור. ללמוד דברים חדשים ולגלות עולמות, לא לפרוק עול ולהפוך את זה לדבר זול, אבל לנצל את ההזדמנויות שיש לך. גם לזה אני מתחבר, אני סקרן וזה חסר לי, ואני אנושי וזה הגיוני בסופו של דבר, וזה משגע אותי שלא ניסיתי אף פעם
אתם מבינים? אני קרוע בין הצד הערכי, שמציג עקרונות יפים ונכונים (ולא מתפשרים וקשים רצח), בו יש יותר רווח לטווח הארוך, לבין הצד ההגיוני והנהנתני, שמציג הזמנה מפתה מאוד לתענוג, עם רווח בזמן הקרוב, ופחות לעתיד.
ה' ישמור. מה עושים? מה דעתכם?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025