מנסה לקבל ביטחון ממי שאני ולהביע את מי שאני

היי חבר'ה
מעניין אותי להתייעץ לגבי דבר מסויים,
אני כרגע עומד בתנאי הרשמה לרפואה עבור 3 אוניברסטאות בארץ ואם התהליך יעבור כמו שצריך אתחיל את הלימודים בשנה הבאה, לפני זה שירתתי ביחידה מובחרת בצבא, ואחרי השירות קיבלתי כמה הצעות לדגמן מחלק הסוכניות המובילות בארץ כמו יולי מודלס והיום אני מנהל בר גדול יחסית. זה לא אני. כלומר זה כן.. אבל בכוונה הצגתי את התוצאות ואת הדברים הכביכול יותר מרשימים כדי ליצור רושם מסויים שהוא לא אני. הרושם הזה הוא לא רושם שאני מצליח להבין, אבל הוא רודף אותי, ולצערי ושמחתי הוא קיים גם מול אנשים חדשים שאני פוגש ולא מכירים אותי. כשאני הולך ברחוב אני שם לב להרבה מבטים שממשיכים אחרי בין אם זה גברים שמופתעים או נשים, כשאני מגיע לשתות בבר בהרבה פעמים תגיע בחורה, או מלצרית בשם הבחורה לשאול אם אני פנוי, כשאני במשמרת בבר כבר נוצר קהל של בחורות שמגיעות לשולחן שבו אני נמצא. כשאני רוצה להתחיל עם בחורה שמוצאת חן בעיני במהלך משמרת אני יודע שיספיק לי לשאול מה שלומה כדי להיפגש איתה שוב אחר כך. ואני צריך לומר תודה שזכיתי בזה, אבל אני מקלל את זה. מה שאני רואה זה גברים ראויים מסביבי, שחלקם אפילו לדעתי יכולים יותר להרשים ממני (ולמען הסר ספק אדגיש שאני סטרייט), ובסוף אני זה שמוקף בבנות, אני זה שצלמים פונים אליו כדי לצלם אותו, ואני זה שזכיתי לסיים את הערב עם הבחורה שכולם הסתכלו עליה. זה רק גורם לי להסתכל מול המראה ולהשתגע, לגלח את הראש כי היה יפה לי שיער יותר ארוך ואולי עכשיו לפחות אהיה רגוע שזה אבוד, או לגזור חלק מהשיערות כי אולי עכשיו זה יסתדר לי יותר, וזה לא, אז אני מסתפק בתספורת הביתית והלא פרופרציונלית שיצרתי, או אולי פשוט לצאת מיד אחרי מקלחת בלי להסתכל במראה וככה אולי להשתכנע שאני נראה כמו שאומרים.
אני שונא את זה.
גם אחרי כל הפעמים האלה, שקרו וקורים עדיין המשכתי לקבל מחמאות, אבל חלק כן השתנה.. לפעמים המבטים ברחוב הפסיקו, לפעמים כבר אין יותר מוכרים בקניון שמבקשים ממני תמונה או עוצרים אותי רק כדי לומר לי שאני ניראה טוב, לפעמים כבר אין פתאום יותר הצעות מצלמים... וכך ממשיך הלופ, אם לא היה לי ביטחון כשזה קרה אז עכשיו כשזה לא קורה הביטחון עוד יותר מתערער.
אם התחלתי בזה שיצאתי יחידה מובחרת ואני בתהליכי הרשמה ללימודי רפואה אז בפועל זה המקום שאני מסיים בו, זה "בונוס" למראה שנאמר ע"י החברים לעבודה לבחורות שפונות אלי או ע"י בחורות אחרות וזה אף פעם.. אבל אף פעם לא המרכז. כל מחמאה אחרת מגיעה כמעט תמיד לצד המראה בצורה כזו או אחרת - בין אם שמציינים את זה שאוהבים אותי *בלי קשר לאיך שאני נראה" ובין אם זה שמחמיאים לי על משהו רק אחרי איך שאני נראה. זה שובר אותי, באמת, אני מאבד כל ביטחון עם בחורה אחרי הדייט הראשון כי פתאום בוואטסאפ אני כבר רק כעצמי, ולמרות שיש בי דברים אחרים אני כבר מאבד את הביטחון.. שכמו שאמרתי גם ככה לא שלם תמיד.
בסוף כתבתי כאן כל כך מבולגן, אבל פרקתי הרבה לפחות בשביל עצמי, ועל זה אני כבר מוכיר תודה למי שקרא. ציינתי כאן הרבה את המראה או דברים אחרים וזה יכול להשתמע כאילו אני מתיימר להשתחצן ממשהו או לעשות סיפור רק כדי להשמיע את אותם דברים, אני מאוד מקווה שזה לא הרושם שנוצר ואם כן אז אציין ברור יותר שזה לא המצב. מבחינתי באידיאל אשאף למצב שאני מרגיש שאני נראה טוב, ובמקרה שאקבל מבטים ברחוב, מחמאה מאדם זר שלא מכיר אותי ועוצר אותי, או כל סיטואציה כביכול חריגה שהיא, אקווה להיות מוחמא כאילו זו הפעם הראשונה שזה קרה ולא לשים לב לתקופות בהן זה לא קרה. אשאף להכיר מישהי בזכות מי שאני ובידיעה כזאת, ולא ממקום אחר, אשאף שאנשים יכירו אותי קודם כל כמי שאני ואם יחמיאו לי אז יחמיאו לי קודם כל על זה ולא על דבר אחר.
זה שינוי שאני צריך לצפות כמובן שיבוא ממני, אבל הדרך ליישם את זה עוד רחוקה ממני כרגע.