היי, בשבועיים האחרונים אני לא מסוגלת לצפות בשיעורי זום של חלק מהקורסים עד הסוף, אפילו לקרוא 5 עמודים אני לא יכולה (בעבר הייתי קוראת 50 עמודים בלילה אחת כדי לסגור פערים). אני מרגישה בודדה ויש לי כל כך הרבה דאגות אם עבודה וציונים וכו' חחח זה די מצחיק שאני כל כך עצובה שאני לא יכולה ללמוד אבל נכנסת לדיכאון שאני מקבלת את הציונים בחזרה ( בסביבות ה 70). זה השנה השנייה שלי ואולי בגלל שלא היה לי חופש מהלימודים (עשיתי סמסטר ג') ולכן אני מרגישה קצת חסרת כוחות. אני רוצה להגיד שמשהו קצת כבד גם קרה לי, גיליתי שתלמידה מהבית ספר שלי נרצחה קצת זמן אחרי שסיימנו תיכון ולא ידעתי על זה.. רק השבוע קראתי על זה בפייסבוק. אני חשבתי עלייה הרבה בשנים האחרונות משום שאני מרגישה רע על היחס שהראיתי לה באותו הזמן, ידעתי שהחיים שלה בבית היו נוראים ולמרות שהיא רצתה להיות חברה שלי היא שמה לב שלא הראיתי עניין ובסוף שאלה אותי: "את ממש מתביישת ממני, נכון?" אני חושבת על המבט העצוב שלה ועל האמירה הזאת הרבה שנים וכשגיליתי שהיא נרצחה אני מרגישה אשמה. זה הדבר האחרון שהיא אמרה לי והאמת שבאותו הזמן לא רציתי שאף אחד יראה אותנו ביחד וזה באמת לא אני, אני לא יודעת למה התנהגתי ככה ולדעת שלא היו לה חברות ושהמשפחה שלה הייתה מאוד בעייתית (אני חושבת שהם רצחו אותה) ועדיין לא יכולתי לפחות להעמיד פנים שאני מחבבת אותה. הכרתי אותה בכיתה א' עד י' ואז היא נעלמה.. לא יודעת בדיוק לאן ועכשיו אני לא יכולה לסגור עניינים איתה. הכל מרגיש חסר משמעות ואני לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות