היי,
חייבת לפרוק.
בין הגילאים 7-8 היה פדופיל בשכונה שלי שהיה עובר ליד ילדים ואומר שכדאי לבוא איתו כדי לראות משהו מעניין ובתור ילדה, הלכתי איתו והוא לקח אותנו למרתף של איזה בניין. זה שעשע אותי. הוא ביקש ממני ומהילד הנוסף שהיה שם שהיה קרוב משפחה ( ובעוד הזדמנויות בודדות לבד) להתפשט ולגעת באיבר המין של עצמנו תוך כדי שהוא עושה על זה ביד עד שמגיע לפורקן.
במשך שנים עד גיל מבוגר, למרות שהבנתי שהקורבן מרגיש אשמה כידע כללי, לא הבנתי שמדובר באותה סיטואציה ובכל זאת התביישתי לספר למישהו בגלל שהסכמתי ללכת איתו. לא קישרתי בין הרגשת הבושה שלי לבין זה שהרבה קורבנות מרגישים ככה. ממש בושה עמוקה מכדי להסביר. כי אני הסכמתי.
שנינו יודעים מה שנינו עברנו ( קרוב המשפחה בגילי) ושנינו לא מסוגלים לדבר על זה אחד עם השני. כשזה כמעט הגיע לנושא הוא נבהל ומלמל משהו שהיו לנו רגעים קשים והעביר נושא.
בטיפול הפסיכולוגי לאחר קילוף השכבות הבנתי שעברתי תקיפה מינית והתחלתי לעבד את המידע. אני כבר מסוגלת להבין שלא יכלתי להסכים לדבר כזה בגיל 7. מסוגלת להוציא את זה מהפה שלי. אפילו סיפרתי לאמא שלי.
עכשיו אני נמצאת בסיטואציה שאני פשוט כועסת עליו כל כך, אני בטוחה שהוא שרט אותי ואני מתמודדת עם מצבים נפשיים לא פשוטים.
חושבת על כך שהנפש שלי יכלה לקבל פחות מכות.
אפילו חשבתי להתלונן למרות שעברו ככ הרבה שנים אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה ולהכנס לדבר כזה אחרי ככ הרבה זמן ולהחזיר את הטראומה.
אני תוהה, אולי אני מגזימה בהרגשה שלי? האם זה באמת פגע בי? האם זה השפיע?
הוא לא אנס אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025