שלום.
כל חיי הרגשתי נטל, כנראה שאלה שריטות מהילדות כי אין לי מושג..
הרבה פעמים לא היה לנו מה לאכול בבית, היי י עוזר המון אך לא היית תודה מההורים.
תמיד היו כעסים ומריבות.
אני זוכר שהייתי מחפש עבודה לאבא שלי, מכין לו סנדוויצים, אוהב לשבת לידו ומחמיא לו.
הוא בחיים לא החמיא לי, לא אמר מילה טובה. תמיד משהו רע..
אני זוכר שפעם ב... היו מציעים לי להכין לי אוכל, תמיד אמרתי לא.
קודם כל לא, למרות שיש מצב שכן הייתי רעב או צמא..
כנראה מכיל קטן לא רציתי שיעבדו בשבילי.
היום זה מאוד פוגע בי, בחיים ובזוגיות במיוחד.
אניי זוכר שהאקסית שלי הכינה לי קופסאת אוכל ליום עבודה וממש לא הרגשתי נעים ואפילו כעסתי על זה.
אמרתי תודה והוספתי שהיא היית צריכה להכין לכולם ולא רק לי.
כיום אני גר אצל קרובת משפחה, כשהיא לדוגמא מסדרת לי את המיטה, במקום להנות מזה זה עצוב לי.
ועלה לי לראש לשאול לשאול קרובת משפחה האם היא אומרת לה משהו שאני עושה שמפריעה לה כי לי היא לא אומרת כלום.
אני מרגיש שאני חייב לטפל בזה, הייתי אצל פסיכולוגית אבל זה נורא יקר, שילמתי אזור ה-400 ש"ח לשעה..
ואני סטודנט מבית עני, אין לי כסף לזה.
חשבתי לעצור רגע את החיים, שזה לא הגיוני להמשיך לחיות ככה.
להקפיא את התואר, להתחיל לעבוד וללכת לפסיכולוגית אחת לשבוע.
כדי שאוכל לתקן את הבעיות שיש לי שכבר מפריעות לי ביום יום.
אני בא לידי ביטוי בהמון בכי, בעיקר כי הייתי רוצה להרגיש במקום מסוים טוב.
לאהוב, להנות. בלי רגשות אשם
הדבר היחיד שעוזר לי זה אימונים. אני בוכה, מבין למה בכיתי והולך להתאמן בכל הכל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות