אפשר להרגיש קצת רע, אבל לא להגזים עם ההרגשה הזאת.
אז ככה, יש לי בעיה נדירה שנקראת תסמונת אספרגר.
נולדתי עם זה, וכבר מגיל קטן סבלתי מכל מיני בעיות חברתיות. יש לי הפרעות בהתנהגות, צורת חשיבה, הפרעות חשיבה, הפרעות התנהגותיות מסוימות ועוד.
עם השנים הצלחתי להתגבר על חלק מהקשיים והבעיות, אבל עדיין נשארו סימפטומים מסוימים שגורמים לי לקושי מסוים להישאר נורמלי לחלוטין בכל מצב חברתי.
רציתי לשאול אותכם איך אני אמור להרגיש עם העניין הזה?
כלומר, עם העובדה שיש לי את הבעיה הזאת. שהיא נדירה, כלומר אין את זה להרבה אנשים. ולמרות שלא מדובר באוטיזם ממש, זה סוג של אוטיזם קל יותר.
כמובן שתסמונת אספרגר זאת בעיה אפילו קשה יותר מאוטיזם רגיל בגלל שמצד אחד אני מבין דברים כמו אנשים רגילים, אבל מתמודד במקביל עם קשיים מסוימים שאין לאנשים רגילים.
צריך להתבייש בזה? לכעוס על עצמי שנולדתי עם זה? לקבל את זה על עצמי, למרות הבעיות שזה גורם לי?
איך להרגיש עם זה?
וגם, איך לשתף עם אחרים, אם בכלל יש צורך לשתף?
תודה מראש.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025