איך שהתגייסתי לצבא אבא חורג שלי (שחי עם אמא במשך 18 שנה) עזב את אמא שלי בפתאומיות.
זה היה שוק עבורה ומשם היא הפסיקה לעבוד והתמכרה לתרופות נוגדי דיכאון, אחרי כמה שנים גם קיבלה הכרה בנכות וכחולה בנפשה. היא הייתה חיה במקלטי נשים ולפעמים הרווחה הייתה מספקת לה דירה.
אני הייתי חי לסירוגין לבד ולפעמים איתה (כשהרווחה הייתה מספקת לה דירה יכולתי לחיות איתה כדי לצמצם בהוצאות המחייה שלי והייתי מביא לה סכום סמלי וקונה מצרכים לבית).
בכמה חודשים האחרונים חייתי איתה אבל החובות שלה הצטברו (היא לא עובדת, הוצאות גדולות על סיגריות ותרופות) ונראה שעכשיו אנחנו עומדים בפני מצב שהולכים לפנות אותה שוב מהבית (בעל הבית עדיין לא פנה להוצאה לפועל אבל הוא כן מחבל לנו בבית בחשמל ובמים). אני עובר שוב לדירת סטודיו אבל הדילמה שלי נמצאת במקום אחר.
דיברתי עם חבר מהעבודה שלי (הוא בן 33) והוא אמר לי לפנות למרכז לבריאות הנפש של גהה ולנסות לכפות עליה משהו בסגנון גמילה, כביכול המליץ לי את זה על סמך משהו דומה שקרה במשפחה שלו עם בת דודה שלו והתמכרות לסמים.
ברירת המחדל היא פשוט לעזוב את הבית ולהניח לאמא שלי לסדר את החיים שלה בעצמה ולחיות את החיים שלי בעצמי.
אני מרגיש שאם אני אשלח אותה למוסד גמילה או מקום שיכלאו אותה בו המשפחה שלי תנתק כול קשר איתי ואני אחשב כמת בשבילם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות