השתחררתי מצהל לפני שנה
עברתי את השירות הכי גרוע שאפשר לתאר מיחס רע מהמפקד ועד לחטוף slut shaming מהחברים למחלקה
המשפחה שלי וטראומה קלה עד עכשיו לא יודעת בדיוק מה עברתי ואני בחיים גם לא אגיד להם אבל לא צריך להיות חכם בשביל להבין שמשהו לא טוב עובר עליי כי בקושי יצאתי מהבית והרבה קשרים שלי התנתקו.
בגלל הקורונה בקושי עבדתי והייתי מובטלת מלא או שעבדתי לסירוגין ועשיתי מילואים תקופה ארוכה מה שאומר שרוב מטלות הבית עברו עליי ורק אני עושה אולם
הם אמרו לי שכשאני אתחיל לעבוד הם יתחילו לתת לי יד מטלות
היום דיברתי איתם על זה שאני אמורה להתחיל לעבוד ושאני מצפה מהם בדיוק לתת לי יד במטלות ולא להמשיך להפיל אותם עליי אבל הם אמרו שזה לא יקרה כי אני חיה בבית בזכותם. אני באמת מגזימה שזה מחרפן?
הם לא מוכנים לתת לי יד בבית בטענה הם החזיקו אותי שנה?
אני גרה במשפחה שבאמת לא מבינים אותי ותמיד מאשימים אותי
אני לא מנסה להפוך את עצמי לקורבן אבל הם באמת לא מאמינים בדיכאון כי הם חושבים שאני סתם מתעצלת
הם לא מבינים שקשה לי לעשות פעולות פשוטות כמו לעשות כביסה
זה הגיוני שגם שמצאתי עבודה אני ***היחידה*** שצריכה לעשות מטלות בבית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025