אני אגש ישר לעניין. יש לי בן זוג כמעט חצי שנה כבר, הוא מדהים בכל המובנים. פעם ראשונה שהצלחתי להתאהב בבן אדם בצורה כזאת, אהבה עיוורת. לפניו היה לי בן זוג במשך שנה והקשר נגמר בכך שהוא זרק אותי ואני נשארתי פגועה וחסרת בטחון.
בן הזוג שלי הוא כל מה שחיפשתי בגבר והרבה מעבר. אבל וזה אבל גדול, לא משנה מה קורה בינינו, אני לא מצליחה לסמוך עליו, אני לא מרגישה שאני יכולה להיות אף פעם בטוחה במאה אחוז. הוא מאוד פלרטטן ואני יודעת שהוא מסתכל על בנות אבל הוא מבהיר לי טוב מאוד שלא משנה על מי הוא מסתכל, הוא לא עושה את זה בשום כוונה של לנסות ולהתחיל משהו. אני יודעת, אולי אני נשמעת כאן קצת נאיבית, אבל ברור לי שבכל זוגיות, שני בני הזוג מסתכלים על אנשים אחרים פשוט לא במטרה מסויימת אלא רק כי העין נמשכה. אני והוא היינו כבר בחופשות ביחד והכרנו את המשפחות אחד של השנייה, התחלנו להכיר את החברים אחד של השנייה ובאמת הקשר על פניו מדהים ,אבל יש לנו ריבים בתדירות נורא גבוהה.
אני יכולה להיות הכי בטוב בעולם, ורגע אחד, ורק לשנייה, יקרה משהו שאני פחות אוהבת, המצב רוח שלי פשוט יורד ולא משנה מה, אין איך להרים אותו בחזרה. בן הזוג שלי תמיד אומר שהוא יעשה הכל ושהוא לא יוותר אבל אני מרגישה שכל פעם כזאת מבאסת אותו ברמות ומתסכלת אותו. אני ניסיתי לתקן את זה ככ הרבה פעמים, כל ריב מחדש הבטחתי לו ולעצמי שאני משתנה, וכל ריב מחדש אני מגלה שזה פשוט לא משתנה.
אני מנסה להבין עם עצמי ובעזרתכם אם אני יכולה להשאר איתו, אם אני יכולה להשאר עם מישהו שאני לא מרגישה איתו בטוחה במאה אחוז. איך להתגבר על הפחד הזה שיקרה משהו ולהיות איתו כמו שאני כל הזמן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות