האם הפסיכולוגים מרמים במודע את כולם?

כשיש לאדם בעיה כמו חרדות, דכאון, פוסט טראומה או משהו דומה אז ה"מחשבה המקובלת והידועה בעולם" זה ללכת לפסיכולוג.

עכשיו, אלא אם כן אני טועה, הבן אדם בא לפסיכולוג במטרה *****לפתור***** את הבעיה. וגם אם נניח שהוא קצת ביאוש ולא חושב שאפשר לפתור אותה במאה אחוז, אז בכל זאת הוא רוצה לפתור אותה באחוזים מאד גבוהים (ואלא אם כן מישהו ייאש אותו, אין סיבה שלא ירצה לפתור אותה במאה אחוז).

אך מצד שני, מההיכרות שלי עם עולם הפסיכולוגיה, אצל הפסיכולוג זה לגמרי אחרת. הוא מבחינתו בא לדבר, להקל על הסימפטומים, לתת דרכי התמודדות וכל מיני דברים כאלו. אבל ממש לא לפתור את הבעיה. כלומר - כמובן שתאורטית אם אפשר לרפא לחלוטין או באחוזים מאד גבוהים את הבעיה אז זה הכי טוב. אבל או שמלמדים אותם באונ' או במקום אחר שזה לא אפשרי או שזה לא המטרה שלהם, או שאני לא יודע מאיפה זה מגיע להם, אבל בשורה התחתונה הם לא באמת מאמינים בזה או שהם לא חושבים שזה אפשרי או שחושבים שזה לא תפקידם או משהו אחר דומה. וגם הרבה מהם כבר מההתחלה או אם הם רואים שהם לא עוזרים שולחים לפסיכיאטר לקחת כדורים ואם לא ממש בהתחלה אז בשלב מסויים.

אז השאלה שלי היא - האם אין פה סוג של רמייה מאד מאד גדולה ממש ב"עצמיות" של *****כל****** המקצוע הזה?

כלומר - זה לא שהפסיכולוג מצהיר באתר אינטרנט שלו או בשיחה הטלפונית המקדימה את הדבר הבא -  "שמע, רק למען הסר ספק, אם אתה רוצה לפתור את הבעיה, אז סטטיסטית הסיכויים לכך אצלי הם מאד מאד מאד נמוכים, המטרה שלי כפי שאני רואה אותה היא לא לפתור אלא לתת כלים וכו' וכו' וייתכן מאד שאשלח אותך לקחת כדורים פסיכיאטרים. זהו, רק רציתי להבהיר את זה כדי שלא יהיה ספק בדבר". אז פסיכולוג שלא כותב את זה באתר שלו או אומר את זה בשיחה הטלפונית המקדימה - בעצם מרמה בדבר הכי "עצמי" (מלשון עצמיות) של כל העניין.

כלומר - זה "ידוע" שבכל תחום כמעט יש רמאויות כאלו ואחרות או בשפה יותר עדינה לא אמת מושלמת. כמו למשל בפרסומים של דירה שידוע שכמעט אף אחד לא כותב בפרסום את הפגמים שלה ולכן צריך לבוא ולראות (ועדיף גם להביא מומחה שיבדוק). ושבאריזות של ירקות יש ירקות טובים יותר וטובים פחות וכו' וכו' וכו', אך זה לא ממש בעצם של הדבר (בדברים "הרגילים").

יש רמאויות שממש בעצם של הדבר כמו שיווק פירמידה למשל. אז האם פסיכולוגיה זה כמו זה??

אז יש אנשים מנוסים שכבר יודעים את זה, אבל מי שלפתע יש לו בעיה, והוא לא מכיר את ענייני הפסיכולוגיה, נפש האדם וכדומה, והפסיכולוג לא אומר לו את זה, אז איך זה לא רמאות ממש בעצם של הדבר?