מה לעשות עם החיים במצב הנתון ואיך להתקדם?

בגדול אני לא בטוח מאיפה להתחיל
אני מוצף
אבל( מאוד מאוד אשמח שלמרות שזה ארוך מאוד תקראו ותגיבו)
נתחיל מזה שאני עובר משהו רציני כרגע
אני החלפתיקידומתבגי ל לפני חודש וקצת( אני מזלבתולה שזה מאוד קשור למה שאכתוב)
והגיל הזה גורם לי להתבגר יותר
בגדול אני מרגיש שתהליך התבגרות שלי שלא היה בגיל 15-18 קרה בשנים האחרונות 27-30
וזה קשור כמו שכתוב בספר שנתן לי המון על החיים שלי ספר שאני באישיות שלי מתאים לו מאוד שכמעט על כל השאלות שיש שם עניתי כן
הספר איש רגיש מאוד
שכתוב שם שאם בן אדם נולד לא מא מסוכנת הוא חווה תהליך של ניתוק והתפתחות האישיות נעצרת
כי היא זאת שדרכה הבן אדם מרגיש מוגן שיוצא לעולם אבל אם היא מסוכנת
ומשכנעת אותךלהתאב...ואומרת לך למה אתה סובל תשתה כך וכך
ולשתות כך וכךאו ללכת לכבי.. ש
ומכה אותך וכל הידים עם סימנים ומישהו רואה ורוצה להזמין משטרה.. שאתה מתארח אצל אנשים מגיל צעיר ובורחמהבית
גורמת לזה שיאשפזו אותך ואחרי זה מספרת למישהו שאירח אותך בשבתות שאתה מאושפז ובגללה הוא לא מארח יותר ואתה לבד בפסח...
איך שאתה מקבל קצבה רוצה לקחת עבור שכירות
אתה רוצה לצרוב, דיסק והיא גובה ממך 50 שקל אתה מוריד אותה ל25 ואומרת אל תספר לאבא
היא ביום הולדת שלך מאחלת לך לקבל את המחל ה
שאתה מתחזק בדת מראה לך את החזה שלה כדי לעצבן אותך.וזה לא הכל
אז כל תהליך נעצר
וכל מה שהמכשפ ה עשתה גורם לך חרדת נטישה
זאת אומרת שאתה מחפש המון חום ואהבה וכו
אבל זה לא הכול
יש עוד שני דברים שמרכיבים את החיים שלי
ועד היום אני חי איתם
מגיל 8 אני מרגיש שייכות לקהילה הגאה...
ונמשכתי חזק לגברים.. שאתה רואה סרט מחכה לראות את הגבר וכו
ומגיל 12 התחזקתי בדת ו הקופלניקט הזה שגרם לי לשנו א את עצמי ולעשות צומות על זרע לבטלה
גרם לי לocd חמור וקשה ביותר שעד היום מלווה אותי.(זה שאני גר לבד קשור לזה כי הייתי במסגרת דתית שיקומית והיעפו אותי משם כי חשדו שאני עם מישהו שם)
והדבר השלישי זה הקופלניקט בין הדת לנטיה
בגדול
בשנים האחרונות אני מרגיש שהאישיות שלי התפתחה בעקבות החרדת נטישה
ואסביר
הocd שלי התחיל סביב כלל ברור שאם אני לא לבד הטקסים פחות
וגם הפתרון הכי טוב שמצאתי לשרוד עם זה זה להיעזר בלי סוף באנשים בכל פעולה שקשה לי בגלל הocd והיום אני יודע שזה מילא לי צורך מסוים
שמישהו עושה דברים בשבילי
שלמישהו אכפת ממני ועד היום שאני מרגיש לבד( אני גר לבד כבר שבע שנים)אני יורד למטה וב90% מצליח להביא אנשים אלי הביתה שיעזרו לי להכין אוכל ועוד, דברים
אין ספק שזה קשה לי בגלל הocd
אבל זה גם נותן לי הרגשה של חום ואהבה הרגשה שמאוד חסרה לי
ואפשר להגיד שעברתי לגור לבד
הייתי בלי חברים כמעט
בלי עבודה
ןהיום הצלחתי לגרום למלא אנשים לרחם עלי שסיפרתי להם שאני גר לבד ומישהו אמר לי שיש, לי חן כזה( אני מרגיש שאכן אלוקים דפק אותי חזק כי אין לי משפחה שזה דבר הכי בסיסי שבן אדם צריך אבל הוא נתן לי פנים של בן אדם מסכן וטוב וקול מסכן שאנשים לאניכולים בדכ לא לעזור)
ואני מרגיש שהם נתנו לי את הגנה שלא היתה לי
כמו שהבן שלהם ראה שמציקים לי בבריכה והם אמרו לי מי עשה לך את זה והרגשתי ממש טוב עם זה
והצלחתי לגרום למלא אנשים
אחד לוקח אותי טרמפים. אחד מכין לי אוכל( אף אחד לא נתן לי הרגשה של חברשמתקשר ואומר בוא נצא נדבר רק הם היו בתורתמיכה)
לפעמים הרגשתי יותר מדי שעה אחרי שעה מישהו בא
שאלוקים מפצה אותי מה שלא קיבלתי שהייתי ילד
ואני מוכן לעשות המון דברים כדי לקבל את זה
שהיה לי קשר הייתי מוכן לשלם כסף ומה לא רק כדי שמישהו יהיה איתי.עשו עלי כתבה באינטרנט והיה לי מוטביציה אדירה להשקיע דווקא בזה כסף למרות שאני זהיר ולא נכנס לחובות כי בכתבה על המצב שלי שאני גר לבד ואין קשר עם ההורים והocd וכדי לקבל חום ואהבה באמצעות שהוציאו אותי הכי מסכן שאפשר ולזה יש לי מוטביציה אדירה( מישהו שנפטר שעזר לי המון המשפחה'שלו עשתה כתבנ על זה שהוא עזר לי במלא דברים שהיו לי קשה בגללהocd.
אני מרגיש שזה קשורשהערכה עצמית נמוכה כי בן אדם עם הערכה עצמית גבוהה לא ימסכן אתעצמו)
אבל
היו המון שניצלו אותי שהרגישו שאני צריך אותם
מניצול של בן אדם מבוגר ומגעיל שאומר לי בוא נלווה אותך הביתה ובבית הוא אומר לי שהוא לבד ואפשר חיבוק ואני מגביר את הטקסים שירתיע אותו בכוונה עד לניצול כספי וכו
והם גרמו לי ללכת לטיפול וגם אנשים שעזרולי בעיקר שדחפו אותי לזה והרגשתי מחויב אליהם בגלל העזרה שעזרו לי ושהם ביקשו שאלך לטיפול לא יכולתי להגיד לא
בגדול בטיפול הזה ניסו להוציא אותי מהדת לגמרי
כי הדת עושה לי המון ביקורת עצמית( אני מזל בתולה וגם בלי הדת יש לי את זה)והקופלניקט עם הנטיה אבל אני לא מסוגל כי יש לי אמונה חזקה
נגיד שקורה לי משהו רע אני ישר מקשר לזה שאוננתי או משהו
שאני שומע על מישהו שחזר בשאלה שהוא נאבד, לו ארנק או משהו ישר אומר לעצמי זה בגלל שהוא לא דתי
ופה אני נוגע במה שאני מרגיש כרגע
בגדול אני אצל פיסכלוג שמאוד אכפת לו ממני. אבל הוא כועס עלי כרגע
הוא טוען שאני לא מתקדם
הטיפול שהוא עושה לי הוא כזה
הוא טוען וזה נכון שהערכה עצמית שלי נמוכה
והוא נתן לי משימות להתחיל לעשות לבד ואמר לי שהוא מחליף את זאת שהביאה אותי לעולם וכל משימה שאעשה יכתוב לי כל הכבוד וכמו שקורה בגיל צעיר יותר
אבל זה נתקע
וקרה כמה דברים ויש לי כמה שאלות
הרגשתי ממש קשה עם השינוי והתבגרות
לפני כן יכולתי לישון לבד והתהליך שהוא עורר והעצמאות גרם לי פחד גדול מזה והוא מתח את החבל לצד השני שהרגשתי שאני צריך יותר ויותר חום ואהבה
( אני לא בטוח אבל יכול להיות שאני מרגיש בתוכי שבזכות המסכנות ובצדק אני מקבל המון חום ואהבה ואם אהיה בסדר זה יגמר)
והתהליך הרבה נתקע ואני בן אדם רגיש שקשה עם שינויים
נגיד שהייתי יוצא ממנו הייתי מרגיש יותר בוגר שבדכ אני אוהב להיות עם צעירים ממני ואחרי הטיפול לא הרגשת י ככה והיה לי קשה עם השינוי
( בגדול הוא גם אומר ששפת גוף שלי והרבה אמרו לי את זה כמו ילד שמחפש המון תשומת לב בגלל זה אני מרחיק ככה חלק מהאנשים בעולם)
וחזר אחורה
הוא טוען שכל פעם שאני נעזר באנשים אני פוגע בתהליך
הוא טוען שאני צריך לקבל את העובדה שאין לי משפחה ולא לחפ ש תחליפים
הוא טוען שאני צריך לסלוח לזאת שהביאה אותי לעולם להבין שגם היא עבר ה כך וכך וכך החרדת נטישהתירגע( רק לכתוב את זה מטריף אותי)
הוא טוען שאני צריך להוריד את הכיפה והציצית והוא ניסה הרבה להוציא אותי מהדת כי הוא טען( וזנ באמת נכון) שהדת גורמת לי לא להרגיש טוב עם עצמי מעלה לי בהמון את הocd מורידה אותי הופכת אותי יותר למופנם ובאמת יש מקום אחד שאני הולך אליו וגם לשם הוא נגד שאני הולך לשם
סאונה של גייז
שם שאני מוריד את הכיפה והכול ומוזיקה ואנשים ואני מרגיש כל כך משחורר מרגיש יותר ארסטיבי פחות מופנם
ורק לשם יש לי את הביטחון ללכת לבד
והוא טועו שזה מקום נוראי
הבעיה היא שזב מקום דיסקרטי מספיק בשבילי
וגם אני מרגיש שרק שם אין לי מצפון דתי
כי להיכנס למועדון רגיל עם כל הבגדים ולהוריד את הכיפה עושה לי מצפון אבל שם שמורידים הכול אני לא מרגיש מצפון כי במילא מיורידים הכל
והייתי גם במסיבה של גייז מועדון רגיל והרגשתי בכלל לא כמו בסאונה
מופנמות גדולה וכו ופחות משחורר...
והוא צעק עלי פעם אחרונה בפגישה ונתחיל מהנקודה האחרונה
אמרתי לו שאין מצב, דאצא מהדת כי הדת מעניקה לי ערך לחיים ואני גם עם אמונה חזקה
( הקופלניקט נתעורר בעיקר שאני עושה חדירות וזה קרה לאחרונה ועד, עכשיו החרדות עלו וכל התפילות בשבת היו אחרת).
הוא רואה שאני ממשיך להיעזר באנשים
ולוקח טרמפים וכו
ומתמסכן וממשיך ואפילו פעולות שהתחלתי לעשות לבד שלוקחות לי זמן אני עושה ומנסה שלא ישימו לב כדי שימשיכו לרחם עלי
הוא גם רואהשאני לא עושה את המשימות שהוא מבקש
הוא רוצה שאתקלח כמעט כל יום בשבוע לדוגמא כיום אני מתקלח פעם ב2/3אבל שאני אומר לו שיש לי המון טקסים ולוקח לי למעלה משעה וחצי לפעמים הוא אומר אתה יכול להתגבר על זה
לדעתי כל הטיפול הזה לא נכון
אמרתי לו שלדעתי הטיפול צריך להיות על המקור שגרם לי לרצות המון חום ואהבה ולהיעזר באנשים
שזה זאת שהביאה אותי לעולם לדבר על מה דהיא עשתה ולרפא את הטראומה( שהוא אומר לי לסלוח לה הוא מעלה לי את כל הפיוזים כמו שיגידו לניצול שוא ה לסלח ל...)והוא טוען שאני בגיל נתקדם ולדבר על זה לא יגמר הוא טוען למשל זה דאני ניסיתי והצלחתי להקליט אותה שהיא אומרת לי לעשות דברים לעצמי זה נקמה של ילד ולא בן אד ם בוגר
אמרתי לו שמתי שאני עם אנשים שמעריכים אותי אומרים לי שלום מדברים איתי הערכה עצמית עולה וכו ופחות רצון להתמסכנות אבל איך שאני לבד שזהרוב הזמן אני ישר נופל והולך לשם כי קשה לע מאוד עם בלבד
אמרתי לו שהייתי רוצה להיות כמו ילד שלו בבית
גם השכנים תמיד אמרו לי שלדעתם שום טיפול לא יצליח אם אני לא אהיה עם המשפחה
החלום שלי שמישהו יקלוט שאני לבד, לא יצליח שום תהליך והחיים שלי יהיו בזבל ורק אם הוא יהיה כמו אח שתמיד שחלמתי שיהיה לי( יש לי רק, אחיות)טיפול יצליח
ויהיה איתי ויתמוך בי כמה שיותר...
אמרתי לו למשל שההרגשה שלי אני אצליח להילחם בטקסים נגיד במקלחת רק מתי שאתלבש בלי הטקסים ויהיה מישהו לידי שיכיל את החרדה ויהיה איתי עד שירגע
ואנח גר לבד כבר המון זמן בלי זה
מי צוד ק לדעתכם?
ובכלל עכשיו שהאישיות שלי התפתחה אני מרגיש עוד דברים
שבגלל זאת שהביאה אותי לעולם
אני מרגיש שכל דבר לא משנה מה אני מעדיף גבר
נגיד יש לי עובדת סוציאלית ויש לי פחות מוטביציה להיפגש איתה מאשר עם הפיסכלוג
אפילו לפעמים להתחיל משהו לפני שהיא באה שהיא תחכה
אני מדבר איתה כזה בדרך אגב מחוסר ברירלא כמו פיסכלוג או גבר שאני מרגיש פתוח אליו
שעונה אישה בקו תמיכה אני מנתק שיענה גבר ואז אני מרגיש הרבה יותר טוב
שאני עם אחינים שלי יש לי יותר חמלה ואהבה והרגשה שהוא חמוד יותר לאחיין נאשר לאחיינית
בתןר מוכר או כל דבר מעדיף גבר
יותר מזה
שהוא עם שרשרת או חייל בלב והזיי... יוצא כי אני מרגיש שהוא גברי כזה ומגן עלי הרגשה שאני מוכן בשבילה לעשות המון...
שאני רואה לפעמים בחורה שהיא עם בגדים פרוצים אני מרגיש כעס כמו שהיה עם אבא שלי שהוא אהב את הגוף שלה וכך היא ניצלה אותו נגיד, שהוא רצה ממנ ה נשיקה נתנה לו סטירה ואיימה והוא ממש היה שפוט שלה שהוא רצה לישון לידה ועוד, דברים והיא ניצלה את זה והציבה לו תנאים והרביצהלו ורוב הפעמים היא ניצחה כי הוא סוג של תלויבה
אני מרגיש יותר מודעות לעצמי היום
נגיד בעבר נפגשתי עם מישהו והיינו ביחד ולא רציתי לצאת מהבית שלו
ואמרתי לו בוא זיי ** אותי שוב, ושוב והוא אמר לי אתה כמו ילד אז לא היה לי מודעות לזה היום כן ואני עוצר למרות שבאלי להיות עם הבן אדם בלי סוף...
גם אני מרגיש שיש לי רתיעה גדולה שאנשים שהם לא טעם שלי יגעו בי ואפילו שאני מחפש מישהו שיעזור לי מחפש דווקא מישהו לטעמי צעיר וכו ומישהו מבוגר נוגע בי זב עושה לי הרגשה נוראה כי עברתי מאז שאני גר לבד המון ה טרדות מאנשים שניצלו את הבדידות שלי וידעו שאני צריך תמיכה ותמורת זה רצו את הגוף שלי וזה קרה כמה פעמים זה נורא בגלל זה אני שהייתי בסאונה דראיתי מישהו מבוגר ורציתי לצאת מהג'קוזי עשיתי לו סימן עם ביד עוף מפה ואפילו בבית כנסת שמישהו מבוגר רוצה להיכנס אני הולך אחורהשלא יגע בי ואז נכנס וזה בטוח טראומב אם זה מישהו צעיר או בכלל חייל חתיך רגיש עם שרשרת אני בעננים אם אנחנכנס איתו...
בכל מקרה אני מרגיש שבזמן האחרון המצב הנפשי שלי נהיה יותר גרוע
כי הלחץ מגיל 30 והתבגרות. כי גם אני מרגיש כבר שעד מתי אחיה ככה עם הקופלניקט בין הדת לנטיה
שבגיל 30 תכלס אני מחפש שכל האנשים הצעירים יהיו כמו אבא בשבילי וקשה לי לקבל החלטות לבד וחסר ביטחון..ותהליך שהתחלתי לעשות דברים לבד כן התחיל תהליך ויש רתיעה גדולה משם
ואני מרגיש שזה לא מציאותי להמשיך ככה בגיל הזה
אני כדי כך מחפש חום ואהבה שראיתי מישהו נכה עם כסא גלגלים שרציתי שגם או תי( ח"ו על כסא גלגלים)יקחו אותי יאכילו אותי ילוו אותי וכו
אני לא בטוח מה לעשות עם כל השאלות שהעלתי..
מה אומרים