אני עצבנית ברמות אש, לא יכולה לחשוב על שום דבר חוץ מזה, שונאת צומיסטיות...

קודם כל ממש תודה לכל מי שעונה ועוזר
אתמול חברה טובה שלי חגגה יום הולדת 17 בבית שלה, היא הביאה אלכוהול שאני לא כל כך שתיתי ממנו כי לא הרגשתי צורך, אבל החברה עצמה שתתה והשתכרה
היינו משהו כמו 10-12 בנות, זאת פעם ראשונה שכל אחת מאתנו נתקלת במצב של חברה שיכורה
הבנות צילמו וצחקו, היא ביקשה לא לצלם ואז אני ועוד מישהי ביקשנו שלא יצלמו והבנות הקשיבו
בהתחלה זאתי שהייתה איתי דיברה אתה ברמת ה"את בסדר? קחי מים תרגישי טוב וכאלה"
יש לציין שאני ממש אוהבת אותה, היא נשמה טובה ובן אדם עם לב זהב שאני פשוט מעריצה (עד הרגע הזה..), בנוסף אני אוהבת מאוד את זאת שהשתכרה וגם היא אוהבת אותי (בקטע של חברות)
באיזשהו שלב הגיעה החברה הכי טובה שלי (למרות שיש בינינו מתחים לאחרונה) ו"הדליקה" את החברה השנייה (לא זאת שהשתכרה) לקחת אחריות על האירוע, זה היה ממש שקוף וגם הבנות האחרות שמו לב שלא באמת אכפת לה מהמצב שלה, היא פשוט רוצה להיות זאת שהשיכורה תזכור שעזרה לה, בקיצור היא רצתה להיות חלק מהסיטואציה ולהיות "הזאתי שעזרה לה" אם הבנתם.. מקווה שהבנתם
היא שכנעה אותה שהיא יודעת מה לעשות- מה שהיא ממש לא.. בניגוד אליי, שרק מהשנייה ששמעתי שיהיה אלכוהול בדקתי באלף פורומים מה לעשות בכל מיני מצבים וסיטואציות
לאורך כל הערב שתי הבנות נדבקו אליה, גם כשהשיכורה ביקשה ממני להישאר אתה, לשבת לידה ולחבק אותה הן פשוט העיפו אותה ממנה פיזית, החברה הכי טובה שלי אמרה לי לכי מפה היא צריכה ספייס והתיישבה במקומי
כל פעם שרציתי לבדוק מה עם השיכורה הן העיפו אותי בטענה שהיא צריכה ספייס, שהן שולטות בסיטואציה ואפילו שיש לי מבט מלחיץ, הכול כדי שהן ייזכרו בתור אלה שעזרו לה
רק בשביל הקנה מידה כמה הן לא ידעו מה לעשות- כשהשיכורה עשתה תנועות כאילו היא עומדת להקיא החברה עם הכוונה היותר טובה אמרה לה להשאיר את הסנטר למעלה- מה שבבירור יחנוק אותה, וכשהערתי לה על זה היא אמרה לי לכי מפה אני מסתדרת לבד
כשהשיכורה התחילה לבכות הסתובבתי לבדוק מה אתה, הן פשוט העיפו אותי ונתנו לי מכה פיזית מכוונת ביד כדי שאני אעוף
עוד מקרה- השיכורה פחדה שמצלמים אותה, רק אמרתי לה את המשפט "אל תדאגי לא מצלמים אותך"- החרה עם הכוונה הטובה בהתחלה התחילה לצרוח עליי תסתמי כבר את הפה שלך ואמרה לה אותו משפט בדיוק
השיכורה ביקשה מפיות ונגמר לה הנייר בשירותים, באתי אליה ואמרתי לה בקול רגוע "אני צריכה שתגידי לי איפה הנייר, את יודעת איפה הוא?" והן צעקו עליי לעזוב אותה ושאלו אותה במקומי
היה גם קטע שהשיכורה קמה לסדר את השולחן חטיפים וביקשה ממני לעזור לה- כמובן שקמתי, ואז החברה הכי טובה שלי העיפה אותי בטענה ש"היא יודעת להתמודד עם בן אדם שיכור יותר טוב ממני" וסידרה הכול, כולל לשטוף כמה כלים בודדים שהיו בכיור, הוציאה את הזבל למרות שלא היה שום צורך, הכול כדי שתוכל להגיד לשיכורה כמה היא עשתה למחרת
הדבר המועיל היחיד שהיא יכלה לעשות הוא להוציא את הכלב שלה, אבל היא רצתה להיות צמודה לשיכורה שתזכור אותה אז כמובן שהמשימה נפלה עליי (ועל עוד חברה שחשבה בול כמוני)
הייתה עוד חברה שהשתכרה קצת פחות, היא הייתה בסדר והיו איתה יותר בנות, אז הן כל הזמן אמרו לי להיות עם השנייה כדי שחס וחלילה השיכורה הראשונה לא תזכור אף אחד חוץ משתיהן שעזר לה
בסופו של דבר האירוע נגמר בכך שכולן הלכו הביתה ושתיהן נשארו אתה ולא הסכימו לאף אחד להישאר איתן, לא יודעת מה קרה אחרי שהלכתי..
אני עצבנית ברמות על חלל, יש לי מבחן חשוב שאני לא מצליחה ללמוד אליו כי אני לא יכולה לחשוב על כלוםםםם חוץ מזה, כל מה שחשבתי על החברה שחשבתי שהייתה לה כוונה טובה התהפך, לפני המקרה אני ממש הערצתי אותה
חשוב לציין שבשום רגע לא צחקתי על השיכורה, כל הרגעים שהייתי איתה היא ביקשה ממני להישאר והיא אמרה לי כמה היא אוהבת אותי ואמרתי לה שאני גם אותה
התחלתי חצי לדבר על זה עם החברה הכי טובה שלי בזמן האירוע, היא אמרה לי שאם היא קוראת לי פשוט להתעלם כי היא צריכה ספייס (ברור שהיא הלכה אליה ונדבקה אליה אחרי שנייה בלי שהשיכורה ביקשה ממנה)..
מי עשה אתכן האחריות על הסיטואציה? מאיפה אתן יודעות מה טוב לה ומה לא?
השאלה היא איך להתמודד עם המצב, אני לא בן אדם כל כך ישיר ודי כואב לי לבוא למישהו שאני אוהבת ולהטיח לו בפנים דברים כמו "כל מה שאכפת לך זה איך תצאי" למרות שזה היה כל כך ברור, כולן שמו לב..