אני אתחיל מזה שאני עוברת תקופה ממש קשה עם ההורים בלימודים ועם הבן זוג שכרגע טס לשנה וחצי לעבוד בחול ובגלל זה נפרדנו ואני נורא מסתמכת על חברות שלי בתור משענת
הבעיה שהן כולן בזוגיות והן נהיו ממש כבדות אני בקושי רואה אותן ואני תמיד מציעה להן לצאת ולעשות דברים ותמיד יש להן תירוצים אז נוצר מצב שאני רואה אותן פעם בשבוע וגם אז הן מביאות את הבני זוג שלהן ככה שאין לי באמת את המקום הזה לפרוק ולהישען עליו
ניסיתי לפתוח את זה כמה פעמים אבל הן טוענות שאני לא מבינה אותן ואין להן זמן גם ככה ומבחינתם לצאת ולעשות דברים זה פריוולגיה שהן מעדיפות לוותר עליה והאמת שזה פוגע כי אני כרגע בתקופה רגישה וצריכה אותן ועצוב שהן רואות אותי רק כפריוויליגיה. הן בחיים לא יפנו וימצאו את הזמן הזה בשבילי בזמן שאני תמיד גם בתקופות הכי עמוסות שלי מוצאת את הזמן אליהן.
אני בן אדם די סגור ולוקח לי המון זמן להפתח ולהכיר אנשים חדשים למרות שאני ממש משתדלת ועובדת על זה ועל הביישנות שלי אבל מבחינתי כרגע יקח לי המון זמן להכיר חברות חדשות שאני אוכל להשען עליהן
קשה לי בטירוף בתקופה האחרונה ואני מרגישה נורא בודדה אין לי עם מי לדבר ולפרוק ואני פשוט מוצאת את עצמי כל יום בוכה ונשאבת לבדידות
אשמח לשמוע עצות או דרכים להתמודד עם ההרגשה של הלבד הזאת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות