בבקשה לא לפרסם בפייסבוק
אני סטודנטית להנדסה שנה ראשונה ונכנסתי להריון. אני בשבוע 7. אני בעד חופש בחירה לכל אישה אבל אישית אני לא יודעת מה לעשות. אני רק התחלתי תואר, הורגת אותי המחשבה שאצטרך לפרוש ולעבוד בעבודות מזדמנות בחיים או לפרוש את התואר להמון שנים!! לא ראיתי את עצמי מעולם אמא בגילאים האלה. אבא של התינוק לא ישראלי ולכן הוא גר בחו"ל, הוא מישהו שפגשתי כשהייתי שם 3 חודשים התחלנו לצאת. לפני שחזרתי לארץ הוא הציע שאעבור לגור איתו ונוציא לי אשרות רלוונטיות ואמשיך את הלימודים אונליין. הוא מאוד בעד הרעיון. לאחר בירור אי אפשר ללמוד אונליין לימודי הנדסה באוניברסיטה. שוב קשה לי המחשבה להיות בלי תואר בטוח בידיים או עבודה מתגמלת שתאפשר לי להגשים את עצמי. להורים עוד לא סיפרתי כי התגובה שלהם ידועה לי מראש.
בגלל כל הסיבות האלה חשבתי על הפלה. לגדל ילד תוך כדי לימודים אינטנסיביים בלי גב כלכלי, לבד אם אשאר בארץ או בחו"ל בלי תואר בקרוב מרגיש לי משימה בלתי אפשרית. מצד שני אני רק בוכה על המחשבה של הפלה. ראיתי באולטרסאונד שיש דופק, וכן יש כבר משבוע מוקדם מאוד אבל רגשות האשמה והמצפון מקשים עליי. בכיתי מחוסר אונים ומההחלטה שניצבת בפני ומההרגשה שאני הורגת תינוק. אני מרגישה אבודה ואין לי אנשים נטולי אינטרסים להתייעץ איתם. אני מרגישה שהעובר לא צריך לשלם על הטעות שלי ומצד שני אני חוששת שלא אוכל לספק לו חיים מעולים לבד (אני לא רוצה שבגללי לא יהיה לתינוק.ת כל מה שהם רוצים ובלי לפגוע גם באיכות חיי שלי). אני מנסה לקרוא ולבדוק האם זה רצח של תינוק או בשלב הזה הם עדיין לא מפותחים. זה בעיקר מה שמקשה עליי, האם זה הרג של יצור חי שלא חטא בדבר או שעדיין הם בגודל דובדבן ועוד לא תינוק.
אשמח לשמוע בצורה מכבדת את דעותיכם כי אני בלופ שלא נגמר ומפחדת להתחרט. ההחלטה הסופית שלי אבל אולי במצב כרגע יש משהו שאני לא רואה.
תודה רבה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות