חברה ממש טובה שלי ששירתה איתי בבסיס השתחררה לא מזמן. אני הייתי מבואס בטירוף כי באמת השירות שלי לא אותו דבר בלעדיה.
כל הזמן דיברנו על איך שתמיד נשמור על קשר ועל איך שתמיד נהיה חברים. בימים הראשונים שאחרי השחרור היא באמת התקשרה בשיחות וידאו כל הזמן, ודיברנו ונפגשנו הרבה.
אבל בזמן האחרון היא כבר ממש לא ככה. אני היחיד שיוזם את השיחות ואת הפגישות. היא תמיד עונה בוואטסאפ עם תשובות קצרות שברור שנועדו לסיים את השיחה. במפגשים של כל החבורה היא אפילו טיפה מתעלמת ממני וזה גם כן נורא מעליב כי היא לא ככה עם כל השאר.
הפעמים היחידות שהיא כן מדברת זה שעובר עליה איזה משהו קשה ואז היא צריכה לפרוק. כאילו... זה מעליב. את מדברת איתי רק כשקשה לך ואת צריכה כתף להישען עליה ובשאר הזמן את מתעלמת?
הקטע שהכי מחרפן אותי זה שדווקא עם החברים שלא משקיעים בלשמור איתה על קשר היא מנסה להיות בקשר. וזה גורם לי לחשוב - אולי אני חופר יותר מדי וזה מרתיע? אולי אני צריך לעשות הפסקות ופשוט לתת לה ליזום את השיחות?
ואיך עושים את זה?
כי כשאני רוצה לדבר איתה קשה לי פשוט "להתאפק" ולתת לה ליזום. זה מגוחך וזה נשמע קצת כמו משחקי אגו ילדותיים של זוגות שמתחילים לצאת, ולא כמו שני חברים טובים.
כמובן שלדבר איתה זאת אופציה הגיונית וחשובה. אבל בזמן האחרון לחברים שלי די נמאס מה"שיחות" האלה שלי. כל הזמן אני מדבר על דברים שפוגעים בי וכבר אמרו לי שזה נשמע כאילו אני מתקרבן וכל הזמן מחפש על מה להיעלב. וקצת קשה לי עכשיו לפתוח דברים כאלה. במיוחד עם החברה שהשתחררה כי היא יכולה להיות מאוד שיפוטית.
מה אתם אומרים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025