להיפרד אחרי זוגיות של שנתיים?

היא הייתה הבן אדם הכי טוב ותמיד התייחסה אלייך כמו אל מלך.. אבל לצערי הקשר התחיל בגלל רחמנות עליה במקום ממקום של אהבה.. לפני שהיינו יחד היא זלזלה בי וכל פעם שרציתי להיפגש איתה בתור ידידים שמדי פעם מתנשקים היא תמיד חיפשה תירוצים למה לא להיפגש ולאחר שהכרתי בחורה אחרת ויצאנו לדייט והתנשקנו וסיפרתי לה על זה,
היא התחילה לבכות ואמרה שהיא לא רוצה שאף אחת תיקח אותי וככה התחלנו בעצם להיות בזוגיות..
מאז הכול היה מצויין אבל כמו שאמרתי בהתחלה הקשר התחיל שכבר לא היה לי עניין להיות איתה בזוגיות.. אני כן אוהב אותה והכול אבל היא לא כלכך הטעם שלי.. ניסיתי להבהיר לה כמה פעמים שאני לא מתכוון להתחתן והכול כדי לא לבזבז לה את הזמן ובכל זאת היא בחרה להישאר איתי.. יצאנו למלא חופשות ביחד ואנחנו נהנים והכול מצויין אבל היא באמת לא ממש הטעם שלי.. פשוט נוח לי איתה וכיף לי איתה ואני אוהב לבלות איתה אבל אני פשוט לא רואה את עצמי איתה לכל החיים.. אני גם מתכנן ללמוד ולא יהיה לי זמן לקשר אז אני לא רוצה להמשיך לבזבז לה את החיים.. אולי היא יכלה למצוא חתן עד עכשיו.. בכל מקרה.. אני רוצה להיפרד ממנה אבל כל פעם שהיא בוכה זה שובר לי את הלב ואני לא מסוגל לעשות את זה.. בחיים לא נפרדתי ממישהי.. תמיד חיכיתי שהיא תעשה את הצעד הזה אבל פה המצב שונה.. היא ממשיכה לדבר על חתונה ועל להיות ביחד לתמיד וכל זה.. ואצלי זה פשוט לא ככה..
ועוד משהו.. אני מפחד שהיא תתנקם בי.
שהיא תלך ותספר שעשיתי לה דברים או שאנסתי אותה כי היא ממש אוהבת אותי והיא מסוגלת גם לאיים עליי בזה.. אני אשכרה מפחד להיפרד ממנה גם בגלל הסיבה הזאת וגם בגלל שכשהתחלתי לצאת עם מישהי היא בכתה לי בהודעות קוליות וצילמה לי את עצמה עם דמעות בעיניים וזה גמר אותי.. עד כדי כך שאמרתי לבחורה שהתחלתי לצאת איתה(שדרך אגב מצאתי בה עניין ותחומים משותפים והכול) שאני מצטער אבל אני חוזר אליה.. נטו מתוך רחמנות כדי שהיא תפסיק לבכות.. אני באמת לא יודע מה לעשות והלוואי שיכלתי למנוע ממנה לבכות אבל כל יום שאנחנו ממשיכים להיות בזוגיות זה כנראה יכאב לה עוד יותר.. אם הייתי יכול לא הייתי נכנס לקשר הזה מלכתחילה אבל עוד בהתחלה היה לי קשה לראות אותה בוכה אז לא נשאר לי ברירה.. אני יודע שזה היה טעות אבל אני בן אדם רגיש מדי ואם היא תבכה יותר מדי אני אכנס לדיכאון ואשנא את עצמי.. יש פה מישהו שהיה במצב הזה? בגלל שאני אוהב אותה אני לא רוצה לשבור לה את הלב אבל בגלל זה אני מבזבז לעצמי את חיי הצעירות שלי.. ואני לא רוצה להתבאס על זה בעתיד שאני אראה מכוער וזקן וכבר יהיה מאוחר מדי.. החלטתי שאני לא רוצה להמשיך עם זה אבל אני באמת לא יודע איך להיפרד בלי שהיא תבכה.. או שהיא תבכה כמה שפחות לפחות.. מה לעשות??