שלום לכולם.
אני בחורה רווקה בת 23 שסובלת מחרדה חברתית. אני מעדיפה כמה שיותר להיות לבד ולהמנע מכל מצב חברתי שהוא. תמיד אני בטוחה שמסתכלים עלי בזכוכית מגדלת ורואים רק את החסרונות שלי ואת הטעויות שלי ואני יודעת שזה סתם מחשבות שלי רק אני לא יכולה להאמין שזה נכון בזמן החרדה.
הלכתי לפגישה ראשונה אצל פסיכולוגית ששאלה אותי אם אני מוכנה לעשות את השינוי הזה ולהתחיל להתמודד. אני יגיד לכם את האמת לא באמת רציתי ללכת אליה ובעיקר בגלל החשיפה וההתמודדות עם הקושי פנים אל פנים.. במהלך הפגישה כמו שכבר ידעתי הייתי בחרדה ורציתי כבר ללכת ולהפסיק את הדיבור בנושא. הפסיכולוגית שאלה אותי אם אני מוכנה חהשתנות ואמרתי לה שלא כל כך ואחכ כשהיאשאלה שוב אז אמרתי לה שאני מוכנה ועכשיו אני מתחרטת על זה כי אני לא באמת מוכנה ורוצה להשתנות.
היא שאלה מתי ניפגש שוב ואמרתי לה שאני יחזיר לה תשובה.
. עכשיו אני לא רוצה ללכת אליה כי אני לא רוצה להתמודד וזה היתה לי חוויה מאוד קשה לדבר על הנושא אבל מצד שני אני יודעת שזה גלגל שמסתובב סביב עצמו שהדרך להתמודד עם החרדה החברתית הזו היא לעמוד מולה ולעמוד מולה זה הפחד הכי גדול שלי. אני יודעת שזו הדרך היחידה להתמודד אבל לא מוכנה ללכת לנסות ולהעיז.. אני לא רואה את עצמי מסוגלת לא לפחד.
מצד אחד אני לא רוצה להשתנות כי אני פוחדת ומצד שני אני יודעת שזו הדרך היחידה ואני חייבת
מה יש לכם להגיד להציע להגיב בנושא.. אם הייתם במקומי (ושלא תהיו!)מה הייתם עושים?
תודה מראש על ההקשבה והעזרה וסליחה אם עייפתי אותכם וחזרתי על עצמי מיליון פעם..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות