אני מכיתה ד' בצופים. מכיתה ח' התחלתי להרגיש שאין לי כלכך חברים שם, בעיקר כי בודדים בבית הספר שלי שהיו איתי בשבט (כי הבית ספר לא באיזור השבט) וזה מה שגרם לי בקושי להגיע לפעולות ולהיות פעילה יש לי כמה בנות וכמה בנים שאני מדברת איתם שם אבל הם בקושי מתייחסים אליי. אני באמת מרגישה באין סיכוי. אני ילדה שמאוד קשה לה להתחבר, אני מאוד ביישנית.
בשנה שעברה כשהייתי שישיסטית מאוד רציתי להדריך.. כל האופציות שלי היו הדרכה. לצערי קיבלתי פעילה במזנון. הדבר שהכי לא רציתי זה להיות פעילה. פחות התחברתי לאנשים בצוות ולכן בקושי הגעתי למפגשים. השנה ביקשתי להדריך ילדים עם צרכים מיוחדים. תפקיד שתמיד רציתי! וגם אותו לא קיבלתי. הציעו לי להדריך בחוץ שזה אומר להדריך בשבט אחר. השבט שעה מהבית שלי! אמרתי שהתפקיד בעייתי לי ואני לא יודעת מה התפקיד שלי עכשיו. אני חושבת שאני לא מקבלת את התפקידים שאני רוצה בעיקר בגלל שאני בקושי מגיעה לצופים אבל באמת שאני לא יודעת מה מקומי שם. אני לא מרגישה שיש לי טעם לבוא וזה באמת עצוב לי גם מבחינה חברתית וגם בגלל התפקיד. יהיה לי כלכך עצוב אם אני לא ארשם השנה אבל אני יודעת שאני בקושי אגיע.
בבקשה תעזרו לי!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות