ההורים מתערבים בנישואים ומתייחסים לאשתי כאילו היא אני או אחי!

שלום,

אני בן 23, משרת בקבע.
לפני כמה חודשים התחתנתי עם אישתי המקסימה, גם בת 23, ועברנו לגור במרכז. במקור היא מהצפון ואני מהדרום.

ההורים שלי חינכו אותי להיות עצמאי ולקבל ביקורת בלי להיפגע ולקחת ללב יותר מידי. אבל אישתי שונה ממני, היא אדם מדהים, אבל כן אכפת לה מאוד מביקורת והיא מעדיפה שלא יתערבו לה יותר מידי בעניינים.

ההורים שלי מאוד משתדלים לתמוך בנו כרגע, מבחינה כלכלית ומבחינת "עצות לניהול החיים". מה שהם לא מבינים- שהם ממש גרועים ברמה הרגשית ובאופן שבו הם מתערבים לנו בניהול החיים.

בגלל שהבסיס שלי נמצא בצפון, הייתי יותר קשור למשפחה של אישתי בתקופה שיצאנו והיינו מאורסים, בגלל שזה היה יותר קרוב. המשפחה שלי אוהבת מאוד את אישתי, אבל היא עדיין לא רגילה אליהם במאה אחוז.

הבעיה מתחילה בזה שההורים שלי חושבים שאישתי היא כמוני והם מתייחסים אליה כאילו היא אני או אחי! (באופן שבו אנחנו מתנהגים בחיים ואיך בנוי האופי שלנו). הם לא מבינים שהיא בחורה, שהיא שונה ממני, שבחרתי אותה בגלל מי שהיא ולא בגלל שהיא "אני" בתור בחורה.
הם גם לא מבינים שהאופן שבו אנו מנהלים את הזוגיות שלנו היא לא בדיוק כמו שהם מנהלים את הזוגיות והחיים שלהם. למרות שהם כנראה חושבים שככה זה צריך להיות.

זה מתחיל בתור זה שהם "עוקפים" אותי, ומבקשים מאשתי שתעשה כל מיני דברים, בשבילנו (בשביל הבית החדש שלנו, ניהול כלכלי וכו'), אפילו בלי לשאול אותי קודם! הם קצת שוכחים שאנחנו בזוגיות, עושים החלטות משותפות, וגם שלכל אחד יש חיים משלו והוא לא צריך לתת את הדיווח עליו להורים של בן הזוג..

אני בטוח ורואה שהם עושים את זה מאהבה ודאגה, ואני מאוד מעריך אותם. לכן ביקשתי מהם כמה פעמים לדבר איתי קודם על הנושאים האלה, כי הם פחות מכירים את העמדה של אישתי. הם לא מבינים שמה שהיא עושה גורם לה להרגיש לא בנוח, אבל היא לא אומרת להם את זה כי היא מאוד מנומסת ומכבדת אותם.
אבל לא.. הם ממשיכים בשלהם.. אם הם מבקשים ממנה לעשות דברים שלא מסתדרים עם הזמן שלה. או קונים לנו דברים בלי שבכלל ביקשנו, ואנחנו מעדיפים שלא יהיו לנו (מסיבות שאנחנו החלטנו).

זה מתסכל, שכל פעם שאני מבקש מהם להפסיק או לדבר איתי לפני זה הם עונים ב: "מה אכפת לך? זה הכסף שלנו" (אם הם קונים לנו משהו) / "תפסיק להיות כזה קנאי, היא גם הילדה שלנו עכשיו" / "מה? אסור לנו לדבר איתה בלעדיך? היא לא בנאדם?".

לדוגמה: לפני שהתחתנו הם רצו שאני והיא נפנה להורים של בן הזוג בתור "אבא ואמא", כמו שהיו עושים במשפחות שלהם. לא רק שזה גורם לי להרגיש לי ולה לא בנוח, ושאף גיס/ה שלי לא עושים את זה, וזה לא מקובל אצלהם. הם לא הסכימו להאמין לי (שבמשפחות אחרות זה לא ככה) עד שביקשתי מחמותי לדבר איתם על זה..

זה כבר נורא מציק לי ומתסכל אותי שההורים שלי לא מבינים שאישתי שונה ממני, שהיא חיה בזוגיות איתי- זוגיות שהיא מיוחדת לנו, ואנחנו נבנה אותה איך שאנחנו נרצה בסופו של דבר (לא שלא נהיה פתוחים לעצות שבאות בצורה נכונה), ושהם יכולים לשאול אותי לפני שהם מדברים איתה וגורמים לה אי נעימות..

עצות בבקשה? אני ממש מיואש..