לא רוצה להתחתן איתו ולהרוס לעצמי את החיים

אז שלום לכולם
אני נמצאת במערכת יחסים עם בחור בן 31, אני בת 24 מאורסים...
שנתיים וחצי שנים יחד. ולא טוב לי. היו מלא נורות אדומות לאורך כל הקשר כמו זה שהוא לא עובד בעבודה מעל ל4 חודשים או קונה לי מתנות חוץ מביומולדת וגם אז.. מתנות שלאמא שלי לא הייתי מביאה (סט קרמים של חברה *מאוד* זולה אחרי שנתיים יחד), או משקיע בי בכללי, חי ביחידת דיור של אמא שלו (מלון הכל כלול), בלי שאיפות ורצון ללמוד ולהתפתח, יושב עם חברים כל היום ומעשן מידי פעם ופלייסטיישן... להמשיך?
עד שיום בהיר אחד לקח את עצמי בידיים והתחיל (בטובו) לעבוד בעבודת החלומות עם אחלה משכורת גם חדר כושר אחרי העבודה, היה חוזר לבית בשעות הערב המאוחרות ככה תקופה של חצי שנה,
והציע לי נישואין! חשבתי וואו זה גבר לחתונה מה זכיתי?! השתנה מקצה לקצה, נהיה גבר פעלתן עם תחביבים... אלוהים אוהב אותי...
קבענו תאריך סגרנו עם אנשים...
ותנחשו מה, הוא חזר למצב הטבעי שלו, מצב הפרזיט
שפוטר לא מעט זמן אחרי שהציע לי,
עכשיו שתבינו שכל הזמן שהיינו יחד הוא עבר לפחות 10 (!!!) מקומות עבודה בתירוצים של "אהה פה קשה", "פה משעמם" "פה יש להם בקשות מוזרות" או שמפוטר לאחר זמן לא רב. של עד 3 חודשים וגם כל ה10 עבודות שעבד "כולם אשמים" ו"אני ניסיתי" ו"השתדלתי" וזה יד הגורל, לא מאמי!!!!!! זה אתה יאפס מאופס!!!!!!!!
וקשה לי להיפרד אני אוהבת אותו מאוד אבל בזמן האחרון רק רבים, יש ימים של תקשורת דלויה ויש ימים שאנחנו כמו ביום הראשון עם הפרפרים בבטן,
כל שני וחמישי אני משנה את דעתי כן רוצה להתחתן ואז הוא עושה משהו שמטריף אותי ולא באלי שהוא זה שיהיה האבא של הילדים שלי בעתיד... אני עייפה נפשית ולא יודעת מה לעשות כבר
לא באלי להתחתן איתו הוא לא גבר לחתונה ולא נותן ביטחון כללי, אני לא צריכה כסף ברוך ה' יש לי ואני סוס עבודה בעצמי ולעצמי, אני צריכה שיהיו *לו* מוסר עבודה, שאיפות ואחריות. ועבודה נורמלית!!! דבר כל-כך בסיסי!!!
אם הייתי יכולה להרשות לעצמי להשכיר דירה לבד הייתי עושה את זה, אני גרה איתו, זה גם חלק ממה שעוצר אותי מלעזוב כי לא באלי לחזור להורים גם שם היה יותר גרוע ולא טוב לי בכלל לגור שם.
תודה שהגעתם עד הלום, אשמח להצעות, מענות, המלצות?