איך מכניסים טעם לחיים ואו מכירים אנשים חדשים בגילי ובכללי מתקדמים מכאן?

היי אסקפפל ,
אשמח אם חלק מכם ייעצו לי איך לעשות סדר בראש במצבי .
אציין מראש זה הולך להיות ארוך אז אני מודה מראש לכל מי שיקדיש זמן לקרוא ואף לייעץ.

אז ככה כיום אני בן 28 לערך
לפני כחצי שנה אני ואקסית נפרדנו אחרי 5 שנים , הפרידה באה ממנה ובואו נגיד שלא במצב הכי טוב בחיי וגם לא בדרך הכי יפה שיש (משני הצדדים).
ובאיזשהו מקום גם בצדק כי הייתי מתעסק בשטויות של כסף מהיר (לא הימורים וכדו') ושם אותה כעדיפות אחרונה ואפילו מזלזל.
את כל זה הבנתי בדיעבד שנפרדנו היום עבר משהו כמו חצי שנה מהפרידה.

וסוג של להבין איפה אני עומד בגילי והבנתי שאני בפער עצום מהממוצע לגילי , אם זה בהשכלה ואו בחסכונות ואף בפן הזוגי ואפילו חברתי.
זה הכניס אותי לדיכאון , כי לא השגתי עד כה כלום , לא רכשתי השכלה , הקשר שהיה לי נגמר , אין לי חסכונות ,
מחזיק רכב ישן (2005) שמת וכבר אין לו טסט אולי שנה , אני גר עם ההורים יותר נכון חזרתי לפני 3 חודשים לערך.

כשיצאתי מהקשר הבנתי שאין לי חברים בקושי רק אחד שאני איתו בקשר יומי וגם זה על בסיס שאכטות בעיקרון.
וגם בעבודה שמצאתי התחברתי חלקית אבל רובם נשואים ואו ילדים אז ככה שאני במצב גבולי.
אז אני מוצא את עצמי בהמון רגעים ביום פותח את הפרופיל של האקסית (23) ורואה שיוצאת מבלה ועושה חיים מגשימה את עצמה
ואני סוג של "קבור תחת ההריסות של עצמי" ולא יודע מאיפה להתחיל לבנות אז אני בורח לעשן כצפוי ..

אז ממש בתחילת הפרידה החלטתי לעשות מכינה (כי אין לי בגרות) כדי לעשות מהנדס , התחלתי ואז נפל עליי חוב מסויים מ"הכסף מהיר" אז הפסקתי ללמוד וכל הכסף שהצלחתי לשמור
כמה עשרות בודדות של אלפים שתכננתי ללמוד איתם הלכו לחוב.
יצא לי בדרך להכיר עוד כמה נשים אחרי האקסית אפילו עם אחת ניסיתי קשר אבל זה לא התקדם יותר מידי ונגמר אחרי שבועיים.
רוב שגרת היום שלי בנויה מללכת לעבודה בבוקר (שזה גם לא מזמן התחלתי סדיר) וכשאני מסיים מגיע הבית מתקלח, אוכל , עושה שאכטה ובמחשב מתעסק בקוד.

רוב בני גילי היום או נשואים עם ילדים ואו בעבודה מסודרת עם שכר אני מאמין יפה ממה שנראה ברשתות .
וגם אפילו אם הם לא מוצלחים הם יש להם המון חברים והם חיים יוצאים ועושים חיים בחמישי ומוזמנים לישיבות וכדו'
ואני לבד אשכרה לבד , אולי מידי פעם עם החברים של החבר שאני איתו בקשר שהם גם בני גילי , אבל אם אני לא איתו נגיד
אף אחד מהם לא יחייג להזמין אותי או משהו , וגם הם שאני מסתכל עליהם רובם כבר בשנה השלישית של הנדסאי/מהנדס.
אז אני מסתכל על עצמי ורואה שבואנה גם אם אני יעשה עכשיו מהנדס אני אסיים רק בגיל 32 במקרה הטוב ובאינטנסיביות של החומר בתואר של מהנדס
אני לא אצליח לשלב עבודה במשרה טובה (לפחות משרה מלאה) כדי לממן את עצמי תוך כדי הלימודים אלא אם היה לי חסכונות קודמים.

אז למרות הכל ולא בלב שלם בהמלצה של החבר החלטתי להירשם למכינה להנדסאים כדי לעשות הנדסאי תוכנה בהמשך וגם כי המכינה נערכת אחה"צ.
שאני מסתכל על החבר ואומר טוב סבבה הוא גם איתי במכינה אבל לצד זה יש לו עבודה טובה שהוא מגיע ל5 ספרות בחודש מלא בזכות קרוב משפחה למרות שהוא ללא השכלה
מסודר יחסית עם רכב טוב זוגיות וכו'


כן אני יודע שרוב התגובות שלכם יהיו "אתה מסתכל יותר מידי על אחרים" , "לכל אחד יש נתיב משלו" .
זה אולי נכון אבל יש ממוצע מסויים לגיל בהשגים בין אם נשים את הדברים על השולחן או לא .
בהתחלה ייפתי את המצב ואמרתי יהיה בסדר , אך מיום ליום אני רואה שהפער שיצרתי עצום ואם אתה לא מקומבן בדרך כזו או אחרת אתה לא מתקדם ואני לא מצליח להתמודד עם זה
מרגיש שאיכזבתי את כולם בעיקר את הוריי כי אני הבכור אז ציפו ממני להכי הרבה , אני רואה את זה על הפנים שלהם
שהייתה ציפייה שאתחתן ואביא נכדים כי הם כבר מבוגרים ואו אעשה משהו עם החיים שלי ובמקום זאת אני גם ללא השכלה וגם ללא זוגיות תקוע במקום כמו איזה עציץ
זה מתסכל אותי ואז חוזרים הלופים של העישונים ואו ברשת לנסות להכיר אחרות כדי להסיט את תשומת הלב שלי מהאקסית .

אני יודע שההרגשה הזו אמורה להשתחרר שאהיה במכינה לפחות מקווה .
איך מכניסים טעם לחיים ואו מכירים אנשים חדשים בגילי ובכללי מתקדמים מהנקודה נוכחית ?