בזוגיות טובה של שלוש שנים אך לא בטוח ששלם איתה, פוזל קצת. מה לעשות?

היי חברים/ות אז כפי שמשתמע מהכותרת אני נמצא בקשר זוגי סבבה לגמרי כבר 3 שנים כאשר אנחנו מתקרבים אט אט לצומת של דיבורים על חתונה והכל. אני ממש רוצה להיות אבא ומרגיש בשל לזה ובאמת רואה את בת הזוג שאני אוהב כאם ילדיי. שנינו מסודרים עם מקצוע הכנסה הכל טוב זה רק לעשות את הצעד. אין בינינו בעיות דרסטיות או דגלים אדומים במהלך התקופה שיצאנו.
אך אני חושש שיש איזשהו אחוז אחד בתוכי שלא בטוח בקשר הזה כל כך. אני מוצא את עצמי מתרגש מהירויות עם בחורות חדשות בחיי ונהנה מהאינטראקציות איתן, שממש בא לי לפלרטט ולהנות מה ניצוצות של הכרות חדשה והכל. כמובן שאני לא עושה עם זה כלום חס וחלילה. אבל זה קיים ומציק לי ממש.
השיא היה לאחרונה כשיצא לי לעבוד לבד יום שלם (בצורה חד פעמית) בחברה שלי עם מישהי בת 30 שהיא ממש שונה מבת הזוג שלי, והרגשתי שיש בינינו כימיה וווייב טוב כזה, אם הייתי רווק הייתי בוודאות ממשיך עם זה. ומאז יצא שאני חושב עליה לא מעט בעיקר על ״מה היה אם״ ותוך כדי מרגיש כמו בגיל 16 שחווה את כל הדברים האלה פעם ראשונה. ותאמת זה עושה לי ממש נעים וכיף לחשוב על זה ואני מרגיש שזה ממלא לי איזה חלל חסר. בזמן שעבדתי איתה נלחמתי עם דחף חזק לפלרטט ולשדר לה שהיא מוצאת חן בעיניי, כמו כשהייתי רווק. ואכן עד לפני 3 שנים בתור רווק היה ממש מצליח לי עם נשים עד שפשוט נכנסתי אט אט לקשר הנוכחי. ותאמת אני ממש מתגעגע לזה במקום מסוים.
עכשיו מצד אחד יש לי הזדמנות לבנות חיים עם אישה שאני באמת אוהב ותנאים ברמת זהב מבחינת הרבה פרמטרים מה שאין לכל המתחתנים (יחס מעולה עם משפחות של שני הצדדים, התאמה מצוינת של רצונות וכוונות לעתיד והשקפות של הורות וכו׳) ופשוט חבל לזרוק הכל לפח בגלל שקצת בא לי את הניצוצות של חיי הרווקות.
מצד שני אולי זה באמת מסמן שאני לא אוהב אותה מספיק ומסמל גם איזשהו ידיעה פנימית מאוד מודחקת שלמרות הכל זה לא מה שאני רוצה.
עכשיו בדיוק זה הזמן להחליט לגבי זה כי אם אני ממשיך עם הקשר זה עד הסוף ואם לא אז זה הגיל אולי האחרון להתחיל משהו חדש שיבשיל לנישואין בתקופה שאני רוצה ולא אפספס אותה. הרי אם הקשר הנוכחי יתפוצץ עוד שנתיים מפחיד אותי פחד מוות לחזור לרווקות בגיל 30.
אני אשמח לשמוע דעות כנות מאנשים שחוו את זה לכאן ולכאן