זה הייתה תקופה נוראית בחיי, מאז שההורים שלי התגרשו שהייתי בן 4 בערך,
זה התחיל. הייתי ילד עם הרבה קשיים, לימודים,חברים, קשיי התנהגות וכו.. וחלקם איתי
עד היום, הייתי עושה הרבה בעיות בין עם זה בגן, בבית ספר, הרגשתי שאף אחד לא מבין אותי ולא אכפת לו ממני אז פשוט התנהגתי כמו ''חיה פצועה'' בשביל שלאנשים יתחיל להיות אכפת.
אבא שלי ידע שיש לי בעיות אבל הפתרון היחיד שהוא מצא שיכול לעזור
זה אלימות, גם על הדבר הכי קטן, הייתי מפריע בשיעור המורה שלי הייתה מתקשרת ומודיעה לו
והוא פשוט היה מתעצבן היה לוקח חגורה ומכה בי איתה, (כמו בהמחשה בדיוק)
בהתחלה זה התחיל מסטירות שהייתי יותר קטן ואז שגדלתי זה המשיך למכות, בעיטות
כל פעם שהייתי מגיע הביתה אחרי הלימודים הייתי מתחבא בארון בגדים או במחסן שלי מתוך פחד
שהוא ירביץ לי,
הוא היה מרביץ לי על דברים קטנים למשל עם הייתי אוכל משהו בלי רשות כמו שוקולד, הוא היה מרביץ לי. הייתי אומר מילה לא במקום, סטירה.
עד שיום אחד הגעתי לבית ספר כולי חבול והמורה שלי שמה לב לזה והיא שאלה אותי
אם ילד הרביץ לי אז אמרתי שכן, העדפתי להגיד שילד הרביץ לי ולא אבא שלי שלא יצחקו עליי,הגעתי כבר למצב שאני לא מסוגל יותר והתקשרתי לאמא שלי וסיפרתי לה הכל. והיא דאגה שיקחו אותי מהבית שלו ואני יגור אצלה במקום. עבר מאז 6 שנים וזה עדיין מעיק עליי כל פעם שמישהו עושה פעולה פשוטה כמו להרים את היד אני ישר מגן על עצמי עם הידיים או עוצם עניים וכשרצו לריב איתי מכות היה לי קשה מאוד להחזיר
כי התחלתי להיזכר בזה, הייתי אצל מטפלת בעבר אבל אני לא יכול לספר על זה זה יותר מדי קשה לי כי אני נזכר בזה כל הזמן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות