האם היה לגיטימי לנשק מישהו אחר כשהייתי בזוגיות?

שלום לכם,

זמן רב שאני תוהה האם לכתוב כאן את השאלה הזאת. אני דיי פוחד, אבל אני מרגיש שאני צריך להוציא את זה.

בגיל 16, הכרתי את האדם שהוא היום בן זוגי, כלומר, אנחנו ביחד 4 שנים. 4 שנים של הבנה, אהבה, והמון המון תמיכה.

כשהייתי בן 16, הייתי מאוד מאוד חרמן, בצורה קיצונית שגרמה לי לחשוב על בגידה בבן הזוג, כשהיינו כחצי שנה ביחד.

היו לי כמה בעיות בזמנו:
- הייתי נורא ילדותי.
- הרגשתי שאני נורא תלוי בו כל הזמן, ושלא יהיה לי אומץ להיפרד ממנו במידה וארצה.
- הרגשתי שאני כלוא בתוך כלוב, ושנכנסתי למשהו רציני מאוד עם בנאדם שאני מאוד נמשך אליו, אך עם זאת- תחושה של החמצה של העולם שבחוץ. רציתי לחוות חוויה חד פעמית, בגיל צעיר, שאני אוכל להגדיר אותה כ"פיק" במערכת היחסים שלי, ובה אוכל לנשק מישהו אחר, ולסגוק את הפינה הזאת אצלי.

שוב, אני הכי לא האדם הזה, ועד היום אני מרגיש לא טוב עם הבחירה שעשיתי, אבל זה לימד אותי מה זאת מערכת יחסים, וזה גם לימד אותי שאני באמת אהבתי את בן זוגי, ושהבחור שהתנשקתי איתו (זאת היתה בסך הכל נשיקה)- היה השרך שלי להבין כמה שאני אוהב את הבן זוג. הרגשתי שאני צריך משהו שידהים אותי, שיגרום לי להבין מה אני רוצה.

בזמנו, בהיותי חרמן, טיפש וילדותי, חשבתי שכך הדברים עובדים. אתה לא בטוח בזוגיות שלך? לך תחפש בחוץ, ואז תעשה חושבים, איפה טוב לך? כאן או שם?

ובנוסף, הרגשתי גם תלוי בו נורא, וחסר אומץ להגיד לו דברים שמפריעים לי.
אני אגיד את זה ככה- פחדתי שפחדתי להגיד לו דברים שיושבים לי על הלב. מקווה שהבנתם.

זה הפחיד אותי המצב הזה, והרגשתי שאני חייב לעשוץ משהו. אז עשיתי. היום, בדיעבד, אני לא מרגיש שאני צריך להצטער על זה, הייתי ילד, בסך הכל בן 16, כל כך התבגרתי ומאז הזוגיות שלנו רק פרחה וגדלה.

אני בסך הכל רוצה לשאול אתכם, האם קרה לכם שהייתם צריכים בדיקה חיצונית כדי להבין מה אתם באמת רוצים?

חשןב לי להבהיר, לא היה ביני לבין הבחור החפוז שום דבר מעבר לנשיקה. שום דבר. לא התכוונתי לשכב איתו, לא התכוונתי לעשות דברים כאלה כי אני לא אחד כזה שיעבור ממיטה למיטה. ומאז שמרתי לו אמונים, ואפילו הגעילה אותי המחשבה על לבגוד בו.

אבל קשה לי, אני כל הזמן בלחץ, אני בלחץ שהוא יגלה, ושיכעס שלא סיפרתי לו.

הפסיכולוגית שלי אמרה לי שזה היה חד פעמי, היא הרגיעה אותי ואמרה לי שבגיל 16 לכולנו חשוב לבדוק כל מיני דברים עם עצמנו, ושבכל זאת אני לא הייתי נשוי לו, והייתי ילד לגמרי שרק התחיל מערכת יחסים (חצי שנה במונחי מערכת יחסים זה כלום), ואפילו לא הרגשתי עוד מאוהב בזמנו. רק היום- 3 וחצי שנים אחרי, ברור לי שזה האדם שאני רוצה לחיות איתו מעתה והלאה.

ואני חושב שזו האהבה האמיתית. הדברים האלה לוקחים זמן, ואני חושב שאני קצת שמח שההתאהבות שלי בו היתה מורכבת. חווינו עליות וירידות ביחד, אבל גם אני חוויתי חיפושים עם עצמי במערכת היחסים הזאת.

באיזשהו מקום, אני מחפש גם את האישור שלכם. האם זה בסדר שהיתה לי מעידה קלה בלבד בתחילת הקשר איתו? כפי ששמתם לב, אני מאוהב בו לחלוטין, והבחור השני הוא לחלוטין דבר שנשכח מבחינתי ואנחנו לא בקשר מאז אותה הנשיקה. אני הייתי ילד לגמרי. אני בהחלט מתחרט על מה שעשיתי ואני מודע לכך שהדברים לא עובדים ככה, ושאם מרגישים שהאש לא חמה כמו פעם- אז צריך לדבר על זה, ולא ללכת לחפש במיטות זרים.

אני לגמרי מבין את זה. אבל אני פשוט לא רוצה להגיד לו את זה. אני לא רוצה לפגוע בו, אני אוהב אותו, מאוהב בו, הוא האיש שלי. אם הוא היה עושה לי את זה, אני הייתי מרגיש נורא, אבל אם הייתי מגלה שהוא עשה את זה רק בהתחלה, כשהיינו ממש ילדים בסך הכל (זו המערכת יחסים הראשונה שלי ושלו)- אני לחלוטין הייתי מוחל לו על זה. באמת.

זו היתה בסך הכל נשיקה. שלאחריה אפילו שטפתי את הפה. הכי רובוטי, הכי לא מתוך משיכה, נטו מתוך בדיקה שלי עם עצמי בתור ילד שלא הבין כלום במערכת יחסים מה הוא רוצה או לא רוצה.

אשמח מאוד לדעת מה אתם חושבים. אשמח מאוד לקבל חיזוק חיובי על התהליך שעשיתי עם עצמי, ומי שלא מסכים עם מה שעשיתי, בבקשה תהיו עדינים, זה בערך הנושא הכי רגיש בחיי.

אני לא מצליח לדמיין את עצמי לא מאוהב באיש הזה. הוא באמת אהבה גדולה שלי. פעם בחיים. לא אוותר עליו לעולם.