אני זוכרת שכשהייתי קטנה הסתכלתי על אחותי שהייתה בכיתה ט אז וחשבתי בלב שיו איזה כיף לה, היא בחטיבה ויש לה מלא חברות והיא יכולה לנסוע באוטובוסים וללכת לים ולעשןת דברים מגניבים עם חברים שלה, עכשיו אני בכיתה ט
ואם הייתי יכולה לתבוע את עצמי על הונאה הייתי עושה את זה. אני מרגישה מרומה, זה נראה כל כך כיף בסרטים- ההתבגרות, הכל כזה מסיבות וחברים וכיף ואני כל הזמן עצובה הכל בולשיט, אני בתוך דיפ שיט של התבגרות ובעיות של דימוי עצמי וכל החרא הזה, אני וחברים שלי כבר לא נהנים כמו פעם, לא טוב לי בבית ספר מבחינה חברית והכל ככ מסובך ולא ברור, אני מתחילה לחשוב קדימה על סיום תיכון וצבא ולימודים וקריירה ונישואים ומשפחה והזדקנות ואז זהו. ואני רוצה טיפים איך לשנות את הצורת חשיבה שלי, כי אני עדיין יחסית קטנה והרבה מבוגרים היו רוצים לחזור לגיל הזה והם מבואסים שהם לא יכולים וזה נורא מפחיד אותי להיות ככה, אז השאלה שלי היא כזאת, אם הייתם יכולים לחזור לגיל שלי, מה הייתם עושים אחרת? אשמח גם לטיפים באופן כללי לגבי המשך תיכון התבגרות וכל זה, כי אנייודעת שהזמן עובר ככ מהר, ואני לא רוצה לבזבז את ההתבגרות שלי סתם ככה. תודה לכולם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025